כל שנה באביב יש אירוע משמעותי שמעצב היום חתונות ישראליות רבות - פסטיבל הפאנג'ויה. לכמה מכם שלא יודעים מה זה בדיוק, מדובר בגרסה הישראלית לספרינג ברייק האמריקאית. זהו פסטיבל מוסיקה אלקטרונית בו מנגנים דיג'ייז מהשורה הראשונה. חמישי עד שבת - שלושה ימים של מסיבות בריכה מטורפות - החופש הסטודנטיאלי האולטימטיבי.
מדובר בפסטיבל המיינסטרים הגדול בארץ והוא איתנו כבר למעלה מעשר שנים. הפסטיבל מתקיים פעמיים בחודשי האביב, ומאפשר לסטודנטים לצאת להפסקה במסיבה פרועה.
מה לפאנג'ויה וחתונות, אתם בטח שואלים. אז חוץ מזה שהפסטיבל הוא קרקע פוריה להיכרויות שלפעמים נגמרות בחתונה, מדובר בקהל סטודנטים שדומה מאוד לקהל החתונות והוא שמכתיב הרבה מהטרנדים והמגמות בעולם החתונות.
איתי יצחקי מנקסו ואסף עמוס מפפריקה מוסיקהדיג'יי איתי יצחקי מ
נקסו, שמנגן קבוע בפאנג'ויה מסביר שהפסטיבל יצר שינוי תרבותי בכל מה שנוגע למסיבות ולמוסיקה פה בארץ. ובכלל, זה חלק משינוי תרבותי רחב יותר, אומר איתי. כל התרבות שלנו הולכת לשם, היא כבר לא עדינה וקלאסית, אלא יותר אגרסיבית - יותר מחפשת ריגושים אקסטרימיים.
אם פעם אנשים היו קונים כרטיסים למופעי רוק, היום קונים כרטיסים לפסטיבלים כמו טומורולנד (שהפאנג'ויה הוא המקבילה הישראלית שלו). רוב הזוגות מחפשים את המסיבה בחתונה שלהם ופחות ריקודים קלאסיים כמו טנגו ודיסקו. אנשים מחפשים מסיבות, פסטיבלים של מוסיקה אלקטרונית - את האווירה של הפאנג'ויה. "לא מעט זוגות מגיעים ואומרים לי "אני רוצה פאנגו'יה" בחתונה", אומר איתי.
את אסף עמוס מ
פפריקה מוסיקה אנחנו תופסים רגע לפני הנסיעה לאילת לנגן בפאנג'ויה. הוא מוסיף שלא רק שחתונות הפכו לפאנג'ויה, אלא גם הפאנג'ויה הפכה לחתונה. הוא מדבר על שינוי מהותי שהמוסיקה בכלל עברה ושל הקהל שצורך אותה. "אם לפני 10 שנים הדור שהתחתן גדל על מוסיקה של שנות ה- 80 וה- 90, אז הדור שמתחתן היום גדל כבר בשנות האלפיים. המוסיקה של שנות האלפיים קשורה הרבה יותר למוסיקה ששומעים היום בפסטיבלים. גם ברמה הטכנולוגית הדברים דומים. אם בין אולפן הקלטות של שנות ה- 80 לבין של שנות האלפיים יש הבדל מהותי, משנות האלפיים ועד היום לא חלו שינויים טכנולוגיים עד כדי כך מהותיים".
בנוסף, גם הגבולות בין סגנונות מוזיקליים כאלה ואחרים הטשטשו. הסגנונות המוזיקליים כבר לא מוגדרים. "אני לא יכול להגיד שאני מנגן בפאנג'ויה האוס, טראנס או היפ הופ. אני סוג של מנגן הכל - קצת מזה וקצת מזה. הרבה מהשירים שלי מלכתחילה משוייכים לכמה סגנונות".
הפאנג'ויה לא לבד, צמחה פה תרבות שלמה של פסטיבלים. אם פעם הם היו מחתרתיים עם 500 איש בקהל, ללא אישור משטרתי, מקבלים את הכתובת שעתיים לפני - היום פסטיבלים הם עניין ממוסד ומסודר וכל חג או יום חופש הוא סיבה לפסטיבל. כמעט כל אחד בגילאי ה- 20 ותחילת ה- 30 מוצא את עצמו כמה פעמים בשנה בפסטיבל. בגלל שאנחנו חשופים למוסיקה ולאווירה כל כך הרבה, אנחנו לוקחים את זה לעולם שלנו.
תמונה: נקסו | NEXUאם לפני שנה 50% מהזוגות היו עושים ריקוד סלואו, היום נותרו 5%. בן אזולאי וחנן אלאלוף מנקסו שגם מנגנים קבוע בפסטיבל הפאנג׳ויה מספרים שבשנה החולפת היו להם חתונות בודדת בהם היו ריקודי סלאו - והם עושים הרבה חתונות…
זוגות רוצים כיף, כמה שיותר בלגן - ושוב, זה מאפיין תרבותי גדול יותר, שאנחנו רואים בעוד תחומים. זוגות מחפשים את הפחות רשמי, יותר משוחרר ובעיקר, יותר אנרגטי. כבר לא רואים ריקודים מכל הזמנים או מאפייני חתונה קלאסיים. אנשים רוצים "לעוף באוויר" עד הבוקר.
תמונה: נקסו | NEXUהקהל של הפאנג'ויה, הסטודנטים, הוא קהל המתחתנים של עוד שנה שנתיים ולכן הוא זה שמכתיב את המגמה הזאת. כ- 30,000 איש מגיעים לפאנג'ויה כל שנה, מרביתם סטודנטים. איתי מדווח שרוב הזוגות שלו היו בפאנג'ויה, מה שמחדד את הנקודה שזוגות פשוט רוצים להביא את הדיג'ייז שהם רואים על הבמה של הפסטיבל הגדול בארץ ישר לתוך החתונה שלהם. הם מחפשים את האווירה הזאת כתחליף לרשמיות שאפיינה חתונות בעבר. אסף מוסיף, "אם פעם היינו יוצאים למסיבה או לפסטיבל, המוסיקה שהתנגנה בו לא התאימה לחתונה. היום, להפך - מדובר כמעט באותה אווירה ובאותו הז'אנר".
תמונה: אסף מור | פפריקה מוסיקהמה לגבי האורחים המבוגרים, אלה שפחות מתחברים לסגנון? "זה מתחלק לשניים", אומר איתי. "הרבה זוגות מבקשים שבהתחלה עוד תהיה "מוסיקת חתונות" קלאסית, לעומת אחרים שאומרים "אל תתחשב במבוגרים"- אלה שרוצים מסיבה מטורפת מההתחלה ועד הסוף".
לא רק המוסיקה בחתונות השתנתה, אלא כל התפיסה לגביה. אסף מדגיש שבעצם עולם החתונות כולו מתקרב לעולם הפסטיבלים. "היום גם מארגני החתונות בעצמם - גנים, אולמות ומפיקים שמקימים הכל בשטח - יותר מותאמים לאווירת הפסטיבל. הרחבות יציבות ולא רחבות עפר (שיהיה נוח גם לבנות על עקבים), דואגים לכפכפים ולמניפות - הכל כדי שיהיה נוח לרקוד, מקומות מצויידים במערכות תאורה ומדיה שלא מביישות אף פסטיבל, שימוש בציורים וצבעי גוף זוהרים, תותחי עשן ופירוטכניקה ועוד.
תשומת הלב של הזוגות הולכת יותר ויותר לכיוון המוסיקה ולאווירת המסיבה, וקצת פחות לכל השאר".
מה שבטוח, אנחנו כבר מחכים למה שעוד צפוי לנו בהמשך. כנראה שזה יהיה מ ט ו ר ף.
מכירים טרנדים נוספים שהייתם רוצים נכתוב עליהם? כתבו לנו ל- blog@mit4mit.co.il
תמונה: אסף עמוס | פפריקה מוסיקה
