אז הנה אני יושבת ומקלידה את אוסף הפדיחות הפרטי שלנו שעשו הספקים ביום החתונה ומוסיפה פדיחות נוספות אותן ראיתי בחתונות של חברים קרובים. המשותף לכל הפדיחות הללו, הוא שהן שכיחות ושאת כולם תוכלו אתם למנוע בקלות, מכיוון שהחלק הראשון ההכרחי למניעת אותן פדיחות הנו להיות מודע אליהן. ברגע שאתם מודעים אליהן, כל שנותר לכם הוא לציין בפני הספק לפני שלב חתימת החוזה: "שמעתי על מה שקרה להא ודא. תשמע ספק יקר, לי זה לא יקרה!" ומזכירים לו שוב ושוב בכל הזדמנות ובכל פגישה כמה חשוב לכם שישמע לרצונות שלכם ולשריטות שלכם, איפה מותר לו להפעיל שיקול דעת ואיפה אסור לו - כי ככה אתם רוצים, ובשביל זה אתם משלמים. משלמים לא מעט. מה לעשות, כשזה מגיע לתעריפי חתונות, כל ספק דורש "מעט" יותר מהרגיל.
אז נתחיל…
פדיחה מספר 1: התקליטן שסבל מבעיית שכחה
תחום הספק: תקליטן
איפה: בחתונה שלנו
תיאור הפדיחה: התקליטן שלנו, איש נחמד ומקסים שגם עשה רושם של בן אדם מאד קשוב וסובלני וביום החתונה התגלה כסובל מבעיות שכחה קשות או מבלבול של הבקשות שלנו עם בקשות של זוג אחר. כמה ימים לפני החתונה עברנו אתו על כמה דברים אשר היו מאד חשובים לנו:
![התקליטן שסבל מבעיות שכחה]( "התקליטן שסבל מבעיות שכחה")
התקליטן שסבל מבעיות שכחה
1) ביקשנו שלאחר החופה ינגן מיד מוזיקת ריקודים כדי שמיד תתחיל החגיגה. מי שירצה יבוא לרקוד ואחרים ילכו לאכול ובכך נמנע את המחזה הפחות חביב עלינו ועל חברת הקייטרינג שלנו שהוא - התור במזנונים וגם נתחיל מיד לרקוד.
2) הבאנו לו רשימת שירים שנואים, משמע, רשימת שירים אשר בשום פנים ואופן לא ינוגנו בחתונה שלנו.
מה קרה בפועל ביום החתונה: מיד לאחר החופה החליט התקליטן שלנו לנגן
מוזיקה שקטה. לנו לקח זמן בגלל הנשיקות והחיבוקים להגיע אליו ולומר WTF?
כשסיימנו את הנישוקים ועדיין התנגנה לה מוזיקה שקטה, פילסנו את דרכנו
בעדינות אל התקליטן. בדרך חזינו במראה הנפלא של התורים במזנונים. כשהגענו
אליו, אמרנו לו בחיוך ענק (שאף אחד לא ישים לב): "למה המוזיקה השקטה?!
תתחיל לנגן מוזיקת ריקודים". הוא ענה: "למה? ככה עדיף. אנשים קודם רוצים
לאכול". דיסקסנו על זה עוד 3 שניות והחלטנו שאם כבר שקט, שינגן כבר את השיר
השקט שלנו, שהיה מתוכנן לשעה מאוחרת יותר. ובדיוק שנגמר השיר השקט שלנו
ושמחנו שהנה מתחיל הבלאגן.... החליט התקליטן שלנו לנגן כמה שירים מרשימת
השירים השנואים עלינו. רק אחרי שנראתה הכלה תופסת בראשה, נתפס החתן עושה
עיניים מאיימות לכיוון התקליטן והבין החבר הטוב שהוא זה שצריך לגשת
לתקליטן. זה התאפס סוף סוף וניגן מוזיקה נפלאה ועשה את עבודתו נאמנה עד
לסופו של האירוע.
איך ניתן למנוע: במבט לאחור, כנראה שלא מספיק
לומר את מה שבאמת חשוב לכם רק פעם אחת ולצפות שכך יהיה. יש לחזור ולוודא
אתו, שידקלם בע"פ את מה שחשוב לכם וגם אם הוא זוכר הכל בע"פ תוודאו שזה
כתוב לו. הרימו אליו טלפון יום לפני החתונה וחיזרו אתו שוב על הדברים. תעשו
לו בוחן פתע. מה אסור לך לעשות? ומה מותר לך ומתי? תוודאו שיקבל 100 ועד
שהוא לא, תעשו לו מבחנים חוזרים.
![]()
המעצבת שלא תיקנה
פדיחה מספר 2: מעצבת השמלה שלא תיקנה
תחום הספק: מעצבת שמלות הכלה
איפה: בחתונה שלנו
תיאור הפדיחה: ראשית, חשוב לציין שמעצבת שמלת הכלה שלי היא קודם כל אישה מקסימה ומוכשרת ביותר, אבל עבודתה לא התבצעה בצורה מושלמת. ביום החתונה הגעתי רזה יותר מהמשקל בו הייתי במדידה האחרונה. שינויי משקל הנו דבר אשר שכיח מאד בקרב כלות. ישנן כלות שמשמינות וישן שמרזות.כשלבשתי את השמלה מיד הבחינה המעצבת והעוזרת שהחצאית קצת גדולה עליי ועשתה תיקון אחד או שניים זריזים. אני הייתי עסוקה יותר בלהתרגש ולסמוך על המומחים ופחות בלבדוק בעצמי מה לא בסדר ואיך תוקן. יצאתי מחנות המעצבת עם המיועד, שמחה ומאושרת.
כבר
במקום הראשון שעצרנו להצטלם בו הרגשתי שהחצאית שלי נופלת מעט. השמלה שלי
הייתה מורכבת מחלק עליון - בגד גוף שמחובר למכנסון חום וחלק תחתון -
החצאית. כך שכשנפלה לה מעט החצאית, נחשף לו המכנסון החום והכ"כ לא לבן
ויצר מראה מגוחך.
מה עשינו: למזלי הצטיידתי בסיכות בטחון. קיבעתי את החצאית למכנסון בעזרת כמה סיכות בטחון וקיוויתי שאף סיכה לא תפתח ותדקור אבל יותר מזה, קיוויתי שזה יחזיק מעמד ושאף אחד לא ישים לב לסיכות האופנתיות שאני עוטה על גופי. לשמחתי זה עזר, אבל עדיין ניתן לראות שבלא מעט תמונות מבצבץ לו המכנסון החום מפינות אשר לא הותקפו בסיכות בטחון.
איך ניתן למנוע: לבוא למדידה בסמוך יותר ליום החתונה. גם אז, ביום החתונה לשים לב שהכל תקין. לא לצאת לפני שהסתובבת, קפצת, התכופפת ובחנת כמה וכמה תנועות בסיסיות. ודאי בעצמך שהכל במקום והכל נוח. כי אם לא, יש תופרת ומעצבת במקום וניתן לבצע כל תיקון במהירות הבזק גם אם החתן והצלם כבר אומרים לך: "נו אנחנו נפסיד את השקיעה".
פדיחה מספר 3: הבר שהבטיח ולא קיים
תחום הספק: בר
איפה: בחתונה שלנו
תיאור הפדיחה: לכל חתן וכלה שריטות שונות ומשונות. שלנו לא הייתה משונה במיוחד אבל חשובה בעינינו. מניסיון העבר שלנו כאורחים בחתונות של קרובים לנו, כמעט תמיד ביאס אותנו שברים רבים מודיעים שהבר סגור כרבע שעה לפני טקס החופה ועד לסיומו ולא ניתן לקבל משקאות ואלכוהול מהבר שהוכרז כסגור למרות שהברמנים עומדים בתוכו. אנו בהחלט יכולים להבין מדוע ברים רבים סוגרים את הבר בזמן הטקס אבל לא מסכימים עם השיטה. לכן, הבהרנו לבר שלנו שאיתנו זה אחרת. בחופה שלנו הבר יהיה פתוח. לנו לא אכפת אם למישהו מתחשק להזמין קוקטייל בזמן שאני מתקדשת. לנו חשוב יותר שהאורחים ייהנו ויעשו מה שהם רוצים. שישתו, יקשקשו עם חבריהם או יאזינו בקשב רק לטקס החופה. מה שבא להם.
מה קרה בפועל ביום החתונה: לא קרה כלום. חשבנו שהכל היה נפלא עם הבר. רק כעבור שנה התגלתה הפדיחה. רק אז נזכרה חברה לספר לי מה קרה לה ביום החתונה שלנו. היא סיפרה שבדיוק בדרכה לחתונה שלנו התגלה לה שהאקס שלה מתחתן. כך הגיעה חצי בוכייה לגן וסיפרה על כך לחברותיה האורחות בחתונה, אשר מיד עודדו אותה ומשכו אותה לבר להטביע את יגונה בטיפה המרה ולהתחיל בחגיגה. כשהגיעה, חברתי הבוכייה לבר אמר לה הבר שהוא מאד מצטער כי הוא סגור בזמן החופה (שמחתי לשמוע שבסוף, למרות הבר הסגור, קיבלה החברה את מנת האלכוהול שלה מיד לאחר שחברתה צעקה על הברמן: "אתה לא מבין, זה האקס שלה שמתחתן").
איך ניתן למנוע: להגיד, להגיד ושוב להגיד. להזהיר ולהבהיר לבר: "ראינו/שמענו.. . אבל תשמע ספק בר יקר, רוצה להיות הספק שלנו? אז בבקשה, לנו זה לא יקרה. לא בחתונה שלנו".
פדיחה מספר 4: התקליטן שמיהר הביתה
תחום הספק: תקליטן
איפה: בחתונה של חברים
תיאור הפדיחה: כל ספק מספר לכם למה הוא הספק הכי חשוב ביום החתונה שלכם, כל תקליטן יספר לכם כמה הוא אוהב את עבודתו ואיך הוא ינגן מוזיקה עד אחרון הרוקדים, אבל לא כולם באמת יעשו זאת. יצא לי להיות לפחות ב-2 חתונות של חברים בהם תופעת "התקליטן שממהר הביתה" הייתה בולטת להחריד.
![ממהר ללכת הביתה?]( "ממהר ללכת הביתה?")
ממהר ללכת הביתה?
הרחבה הייתה מלאה בחבריהם
הצעירים של הזוג שלא מיהרו להתפזר למרות שהשעון הראה קצת אחרי 12. התקליטן
דווקא כן ובלי שום תחכום התחיל לנגן שירים רגועים יותר ויותר בסגנון
התקווה, כיבה את הרחבה וסגר את הבאסטה.
איך ניתן למנוע: אפילו אם התקליטן עצמו כבר ציין שאין לו הגבלת זמן ואתם וידאתם שזה אכן כתוב בחוזה, שאלו אותו שוב האם ימשיך לנגן אם תחליטו לרקוד עד 4 לפנות בוקר, גם אם אתם בכלל חושבים שב-2 תהיו כבר במיטה. תבהירו לו שחשוב לכם שהחתונה נגמרת כשאתם מתעייפים ולא הוא וכדאי שישן טוב לילה לפני כי כל החברים שלכם לקחו חופש למחרת החתונה.
פדיחה מספר 5: המלצרים שהשתוקקו להתחיל לנקות את המקום
תחום הספק: מקום הארוע (גן/אולם) /קייטרינג
איפה: ביותר מידי חתונות
תיאור הפדיחה: אני משערת שרובכם כאורחים נתקלתם בתופעת ניקוי וסגירת המקום בזמן שהזוג ואורחים נוספים עדין מפזזים ברחבה. לצערי, היא מתרחשת יותר מדי ומזעזעת אותי כל פעם מחדש. לרוב, החתן והכלה לא שמים לב לכך אבל האורחים שלהם כן (ואני לא מדברת על מקומות עם הגבלת זמן לסגירה).התופעה הכ"כ לא נעימה לעיתים מתבטאת בכך שהמלצרים מפנים ומנקים את השולחנות שעליהם קינוחים וקפה ומסביבם עדין יושבים האורחים שנאלצים להיפרד מהקפה והנישנושים שלהם. מצבם יחסית טוב לעומת אורחים באולם אחר, שבשולחן שלהם המלצרים מסיימים לנקות ולפנות ומתחילים להרים כסאות גם בשולחנות בהם עדין ישובים אורחים בודדים. תופעת הניקוי וסגירת המקום בעיניי שברה שיא בחתונה של חברים שלנו - שם רחבת הריקודים הייתה מלאה לחלוטין והשעה עדיין מוקדמת (קצת לפני 12 בלילה). התעייפתי קצת והלכתי הצידה, מביטה על הרוקדים ופתאום אני רואה את אותה מלצרית אשר החלה לטאטא את הרצפה מסביב ובין האורחים, עורמת לה ערמות של לכלכוך וקונפטי מסודרות סביב ואף הרחיקה לכת כשאט אט פלשה לה עם המטאטא שלה לתוך הרחבה, שם שילחה את המטאטא בין רגליהם של הרוקדים. חשבתי לעצמי שזאת חוצפה וצחקתי כשראיתי את האבא השיכור של הכלה, שבדרכו השמחה גם כן חשב שזאת חוצפה, חפן ידיו באחת מהערמות והעיף את הלכלוך באוויר בסגנון אותו בפ"ת מכנים "קולולוש" ואצל בעלי האשקלוני מכנים "שה שה".
איך ניתן למנוע: לדבר עם הגן/ אולם/ הקייטרנג אשר אחראים על העובדים – מנקים, מלצרים, מנהלי אירוע. תגידו להם שאתם מודעים לבעיה הזאת ושנורא חשוב לכם שזה לא יקרה בחתונה שלכם. תנו הוראות ברורות, למשל, אנחנו ביקשנו מהקייטרינג שלא משנה עד איזו שעה נמשך האירוע, חשוב לנו שיישאר מזנון אחד פתוח עם אוכל ואכן כך היה.
שורה תחתונה: סביר להניח שביום החתונה, גם אם יהיו פדיחות אתם לא תראו אותן וגם אם כן תראו, זה לא יהיה משהו שיהרוס לכם את השמחה ולא משהו שלא תצחקו עליו מאוחר יותר.בכל מקרה, הספקים מקבלים תשלום לעבודתם וחשוב שיבצעו אותה נאמנה. מקווה שעזרתי לכם למנוע כמה מהפדיחות שלהם ומקווה שאתם תימנעו מלעשות כמה פדיחות שכיחות משלכם. אז הנה, לסיום, אוסף קטן של פדיחות שכיחות עליהן אחראים באופן בלעדי החתן והכלה בעצמם. נסו להימנע מהן ואם אתם רוצים לעדכן אותי בפדיחות חדשות משלכם או של הספקים שלכם, אתם מוזמנים.
הפדיחות השכיחות ביותר של כלות וחתנים:
*להיזכר בטקס החופה ששכחתם את הטבעות.
*להיזכר בטקס החופה ששכחתם את ההינומה.
*להיזכר בטקס החופה שלחתן אין כיפה.
*לשכוח את הזר המהמם בשירותים או בחדר.
*לשכוח בטקס החופה מה רציתם לומר בע"פ או את הפתק ממנו התכוונתם לקרוא.
*למעוד בדרך לחופה.
*החתן לא יודע איך מורידים את ההינומה ומסתבך. התוצאה היא כלה שמתקשה לראות, או כלה שהמיועד חיבל לה בתסרוקת.
*מחוכים של כלות שמאיימים להתפרץ ולעתים מתפרצים החוצה.
*חתן וכלה שיכורים.
*חתן שמתקשה לשבור את הכוס.
שלכם, אורית
פורסם: 03.01.07
