כמה סיפורי אגדות נכתבו על שיקויים המבטיחים נעורים נצחיים, כמה סרטים הופקו על מכונות זמן עתידניות שייקחו אותנו אחורה לעבר. כל אלו נוצרו מתוך הפחד מהזמן המתקתק וחולף כשאין מי שיעצור אותו. כיום, הכלי היחידי שבאמת מתקרב ״לעצור את הזמן״ הוא צילום ה- וידאו שלוכד את הרגע ומשמר אותו בפורמט עדכני. כל פעם בשם אחר, שתמיד נשמע לנו טכנולוגי יותר מקודמו.
יום החתונה הוא אירוע מחולל בחיים וככזה כולנו מרגישים את הצורך לתעד אותו ולנצל את ההזדמנות לצלם את כל מי שקרוב אלייך וקשור לחייך. אך בשנים האחרונות הצטרף צורך חדש למשוואת התיעוד. הצורך להראות לעולם מה יתרחש באותו יום עליו עמלתם כל כך הרבה או כמו שאני אוהב לקרוא לו: ״השופוני״ (משמעות המילה בערבית: תראו אותי). אז נכון שאין דבר רע ברצון שיראו אותך, אבל אם תשאלו אותי... קצת עברנו את הגבול שהיטשטש בין מה שנראה לנו שחשוב כרגע לבין מה שבאמת יהיה חשוב בעתיד, הזיכרון.
![קצת עברנו את הגבול שהיטשטש בין מה שנראה לנו שחשוב כרגע לבין מה שבאמת יהיה חשוב בעתיד, הזיכרון.]( "קצת עברנו את הגבול שהיטשטש בין מה שנראה לנו שחשוב כרגע לבין מה שבאמת יהיה חשוב בעתיד, הזיכרון.")
גבול שהיטשטש בין מה שנראה לנו שחשוב כרגע לבין מה שבאמת יהיה חשוב בעתיד, הזיכרון.צילום:(גיא שרייבר)
פעם פעם... לפני עולם הפייסבוק והאינטרנט היה ברור שהצפייה בסרט החתונה נועדה לשם צפייה של מעגלים מצומצמים בלבד, מתוך ההכרה באינטימיות של החוויה ושלא כל אחד רוצה או צריך להיות שותף. אבל היום, בעולם ״הוואטסאפ״ ו״השיתופים״ מי זוכר בכלל מה זה מעגל מצומצם?
בשלוש שנים האחרונות אני שומע יותר ויותר את המשפטים: ״למה צריך סרט חתונה? גם ככה הוא נשכח בבוידעם ולא רואים אותו יותר מפעם אחת״ או ״בהתחלה בכלל לא רצינו וידאו, אבל ההורים לחצו... תגיד, כמה זה יעלה לנו רק סרטון היילייטס?״
אווווווו כן...סרטון ה-היילייטס (highlights) שנקרא גם תקציר החתונה, קליפ החתונה וטריילר החתונה הינו סרטון קצר (כ-3 דק'). המתמצת את רגעי השיא של יום החתונה. כוחו של ה- היילייטס הוא בהווה וככזה הוא הרבה יותר פופלארי מסרט החתונה והוא זה שזוכה לתהילת הפרסום באינטרנט ובעקבות כך הופך ליותר ויותר רלוונטי עבור הזוג שכבר אפילו לא מבקש לראות סרטי חתונה בזמן הפגישה הראשונית עם צלם ה-וידאו שגם כבר הבין את מקומו החדש של ה-היילייטס ואת כוחו השיווקי עבורו ולכן ברוב המקרים גם משקיע יותר זמן ומחשבה בו ופחות בסרט החתונה המלא (כ-25 דק) שדורש מן הצופה הממוצע קצת יותר. ככה זה, המציאות האינסטנטית דחקה את סרט החתונה לשולי התיעוד בעיני ״הצופה החדש״ שכבר פחות סבלני לדברים שלוקחים זמן.
אז נכון, אין מה להילחם בקדמה אשר "רק" באה לקדם ונכון שאין ספק שה-היילייטס הוא המייצג הרשמי כיום של צלם הוידאו המצוי ושל הזוג המאוהב, אבל הייתי רוצה לעצור רגע את מרוץ הקדמה ולשים רגע זרקור על סרט החתונה שהוא זה שבסוף מהווה את המסמך הכי קרוב למציאות של אותו יום חתונה ובו תיאחזו בעוד כמה שנים כששאון מחיאות הכפיים והלייקים ייעלם וכל מה שתרצו זה רק להיזכר באותו יום נפלא בו הונצחה אהבתכם, רגע לפני עוד לילה לבן עם הצאצא הטרי.
תדמיינו את עצמכם עוד חמש שנים. הילדים משחקים בסלון ואתם מביטים בהם מחויכים. זהו יום הנישואים שלכם ואתם מחליטים להראות לעוללים בפעם הראשונה איך אבא ואמא התחתנו. למה אתם חושבים שהם יתחברו יותר? לסרטון קצרצר עמוס בשוטים מגניבים ומהירים של ״ביצועי החתונה״ מלווים במוזיקה שהייתה פאר היצירה והמיינסטרים באותה התקופה או לסרט שבו הם יעברו יחד איתכם את חווית החתונה מחדש? מאזינים בשקיקה לקולו של הרב, צופים באמא מתארגנת יחד עם הדודה לקראת בואו של אבא ומתרפקים על סבתא שבוכה מהתרגשות כי זה הבת שלה שמתחתנת היום. מה אתם חושבים שייגע בכם יותר... לשמוע את עצמכם מספרים על היום בו הכרתם ולמה אתם הכי מחכים או לשוטים בסופר סלואומושן של טבעות נופלות ושמלות כלה מתנפנפות על עץ באור מושלם.
התשובה, לראות עיני, ברורה וחד משמעית. סרט החתונה יהיה זה שיוקרן על המסך ואותו הם ישננו ויצוטטו בכל יום נישואין לאחר מכן. כוחו של סרט החתונה הוא בזמן שעובר עם השנים שחולפות, בדיוק ההיפך מסרטון ההיילייטס שמאבד את כוחו ככל שהזמן עובר.
נפלה בידינו הזכות הטכנולוגית שסרטי החתונה של היום מצולמים באיכות מדהימה ובסאונד נהדר... אז מדוע להסתפק רק בתמונות מתחלפות עם מוזיקה אשר משטחת את הרגעים שהיו?. למה שלא ישמעו אתכם מדברים, מתרגשים ואפילו לחוצים? מדוע לכווץ את קשת צבעי הרגשות הללו לקשת של צבע אחד? סרט חתונה לא חייב להיות בבוידעם אם רק נתייחס אליו כסרט על החתונה ונצא רגע מן השבלונה המוכרת לכולנו. רק אז נוכל לקבל מסמך היסטורי משפחתי סופר משמעותי שיהיה לא פחות מסרט תיעודי על האהבה שלכם.
אומרים שהזמן הוא המשאב היקר ביותר בעולם, אז מדוע לא לתת לו זמן?
