שמחים שאהבת,
כדי לשמור את הבחירה שלך ולהציג לך תוכן מותאם אישית עליך להתחבר למערכת.
התחברות
תודה, אולי בפעם הבאה.
mitformit
להמשך גלישה באתר
x
בצל הזיכרון: החתונה של שקד ונמרוד
שקד ונמרוד לא חשבו לרגע שכך יראה יום החתונה שלהם. שקד, שנמצאת סביב כלות בכל יום במסגרת עבודתה כמנהלת הסטודיו של מעצבת שמלות הכלה לירון פרטוש, תכננה את השמלה שלה בפרטי פרטים וחיכתה ליום המיוחל. סיפורה של חתונה מהולה בעצב, שמהווה את ניצחון האהבה על כל השאר.
שקד ונמרוד הכירו בבר- מסעדה בבעלותו של נמרוד, הרוטצ' בראשון לציון: "באתי להתארח אצלו במקום, שם התחיל בינינו הקשר ומיד ידענו שזה הולך לחתונה. נמרוד בשבילי הוא סלע יציב וחזק - ידעתי את זה בכל תקופות הזמן איתו ובחודש האחרון זה קיבל משמעות אחרת, עברתי אובדן קרוב כל כך במלחמה והוא היה עבורי הכל מהכל".
באפריל, בחופשה משותפת בפראג, הם הפכו את העניין לרשמי: "טסנו ביום ההולדת שלי ונמרוד החביא את הטבעת בטרולי ושמר עליו כל כך טוב - חיכיתי מאוד להצעה הזו ורציתי כבר שזה יגיע כי ידעתי כמה זה מדוייק. הגענו למלון שלנו בפראג, וכשנכנסנו קיבלתי מנמרוד פתק קטן - עם ברכה ליום הולדת, ובסופו כתב 'את המשך הטיול נבלה כזוג נשוי ואני לא יכול לחכות להיות בעלך' וככה הציע לי, רק אני והוא הכי אינטימי ומרגש שיש".
הם תכננו להינשא ב-30.10 בחתונה גדולה עם כ-500 מוזמנים, אך השבת השחורה שינתה את פניה של חתונתם וחייהם. בטבח שבוצע על ידי המחבלים במסיבת הטבע, נרצחו הודיה דוד, המלווה העתידית של שקד ותאיר, אחותה של הודיה הי"ד. מאז אותו היום, הכל השתנה: "אחד הדברים הראשונים שעלו לי לראש ב-7.10 הוא החתונה שלנו. בהתחלה לא הבנו את גודל המצב וכולם ניסו להרגיע אותי ולומר לי שהכל ייגמר עד אז, שהמבצעים האלו במדינה לוקחים כמה ימים ושעד אז זה ייגמר. מהר מאוד הבנו שזה הרבה יותר גדול מזה, ושקורה פה משהו שלא היינו בו מעולם. ברגע התחושות שלי הפכו להיות פחד קיומי, החתונה תמיד הייתה בראש אבל היה שלב שאפילו לא הצלחנו להתעסק בזה מרוב ההלם של מה שקורה סביבנו".
מתי הגיע הרגע שההלם הופך לדאגה להודיה ותאיר הי"ד?
"כבר בשעה 7:00 בבוקר שלחתי להודיה הודעה אם המסיבה בדרום או בצפון- היא ענתה לי שהיא בדרום ושסביבה יש המון יריות ופיצוצים ובשעה 10:00 כבר נותק הקשר לגמרי. ישר אמרתי לנמרוד: 'הודיה במסיבה והתחושות שלי לא טובות'. זה הפך להיות בראש מעייני והדבר היחיד שעניין אותי, לא האמנתי שהדבר הזה הגיע אלינו.
הבשורה הקשה הגיעה ביום שישי ה-13.10. במשך 6 ימים היינו בחוסר וודאות, לא מצאו את תאיר והודיה. ככל שעברו הימים, ידענו שהבשורה תהיה קשה ככה או ככה אבל כל הזמן נאחזנו בתקווה.
אמרתי לעצמי כל השבוע שאין מצב שזה קורה לשתיהן. באותו יום שישי קיבלתי טלפון מאחד מבני המשפחה שסיפר לי את הבשורה שהגיעה בהתחלה רק על הודיה, ואחרי כמה שעות גם על תאיר.
זה היה היום הקשה בחיי, הרגשתי שנופלים עליי השמיים. אי אפשר להסביר את הכאב הזה של לאבד אדם קרוב כל כך. זה גם הרגע שהבנתי שתאיר והודיה לא יהיו בחתונה שלי לעולם".
צילום: AGS - אלון גרובר
למרות האבל הכבד, שקד ונמרוד מחליטים לקיים את החתונה במתכונת מצומצמת במועד המקורי
שקד מספרת:"אני לא הצלחתי להתעסק בזה, לא הייתי צלולה ולא חשבתי בבהירות על כלום, כל דבר שחשבתי עליו, הרגיש לי החלטה גרועה ולא נכונה. נמרוד לקח על עצמו את ההחלטה בשביל שנינו, שבוע לפני מועד החתונה הוא אמר לי שהוא רוצה שנממש את האהבה שלנו, שנמצא נקודות אור קטנות בתוך החושך הזה שנפל על כולנו, שנמשיך את החיים כמו שהודיה הייתה רוצה - לראות אותנו מאושרים ואוהבים. החלטתי לקבל את בחירותיו של נמרוד ולסמוך עליו שזה הדבר הנכון".
לבסוף, נמרוד ושקד נישאו בטקס אינטימי ומיוחד, בו נכחו כ-70 איש, בחצר בית ילדותו של נמרוד בקדימה צורן: "היה לנו יום מורכב שהכיל את כל קשת הרגשות. כל הקרובים אלינו הגיעו להתרגש איתנו ביום הזה, ותאיר והודיה ליוו אותי בכל חלק ביום הזה גם שלא היו פיזית לידי.
אחותן הגדולה של תאיר והודיה הגיעה וריגשה אותי כל כך, הרגשתי שהביאה איתה את הברכה של כל המשפחה ששמחים בשבילנו שקיימנו את האהבה שלנו, למרות כל מה שהם עוברים. בסוף הרגשנו כמה חשוב היה להמשיך את החיים כמה התאריך שהחלטנו מראש היה משמעותי וכמה חשוב היה גם לאורחים להגיע, בתוך המצב המורכב הזה ולחפש נקודות תקווה קטנות".
"בסוף הרגשנו כמה חשוב היה להמשיך את החיים". צילום: AGS - אלון גרובר
צילום: AGS - אלון גרובר
החתונה אמנם שינתה את הלוקיישן והקונספט, אך הספקים נותרו לצד הזוג ועשו כל שביכולתם כדי ליצור את האירוע המשמח והמרגש ביותר שניתן תחת הנסיבות: "האירוע היה טקסי לגמרי,לא היו בו ריקודים או שירים משמחים, הוא היה ברוח התקופה לאור הרגשות שלנו ולאור המצב של כולם במדינה.
הספקים היו הכי מדהימים בעולם! השמלה הייתה של לירון פרטוש המושלמת שלי שאני כל יום זוכה להיות חלק מהסטודיו המושלם שלה. האיפור, השיער והצלם - היו אלו שתוכננו להיות באירוע הגדול, הרמנו להם טלפון בהתראה קצרה, כי לא רצינו לוותר עליהם. סיפרנו להם את כל מה שקרה ומה בחרנו בסוף לעשות, ובלי לחשוב פעמיים הם החליטו בהתרגשות להיות חלק מהיום שלנו - רק בשביל להרגיש שעושים מעשים משמחים לאנשים ביום הזה בתקופה הזו.
אלון גרובר הצלם המוכשר בעולם הוציא לנו מהיום הזה את המקסימום שיכל.
שירן קמר איפרה אותי הכי יפה ומקצועי בעולם, ואסף לוי עשה לי את השיער אצלו בעסק בתל אביב ואפילו העברנו אצלו את כל יום ההתארגנות.
הרגשנו מוקפים ועטופים בספקים מושלמים שהם קודם כל בני אדם מדהימים שחשבנו שכבר לא נשארו כאלה.
הייתה חופה - שהביא איתו הרב יצחק כהן, שהיה בעצמו משהו מיוחד והעביר חופה כל כך מרגשת ומתאימה לסיטואציה, עם 4 מקלות שהחזיקו 4 חברים, ממש כמו פעם.
הזמנו קייטרינג של בשר כי בכל זאת, הגיעו בשביל האורחים לשמח אותנו".
צילום: AGS - אלון גרובר
איך התחושות שלך עכשיו, לאחר האירוע?
"אני חושבת שכל שמחה במצב הזה מהולה בעצב, במיוחד שחוויתי אובדן קרוב כל כך - אלו תחושות שילוו אותי בכל שמחה למשך כל החיים.
עם זאת, אני מרוגשת להתחיל את חיי עם האדם שבחרתי לבלות איתו את ההמשך ושמחה על ההחלטה שלקחנו לקיים את האירוע ביום שהוא היה אמור להיות, כמו שכל כך רצינו ולהרגיש נצחונות קטנים במלחמה גדולה. הרגשנו מוקפים בכל כך הרבה אנשים שרוצים שיהיה לנו טוב ושמחים בשבילנו, ולמדתי בתקופה מאוד קצרה שעצב כבד ושמחות גדולות יכולים להגיע ביחד, כי ככה מנצחים את החיים בסוף".
"בתקופה מאוד קצרה שעצב כבד ושמחות גדולות יכולים להגיע ביחד, כי ככה מנצחים את החיים בסוף". צילום: AGS - אלון גרובר