זוגות מאורסים שהשהו את התכנונים לחתונה, שמחו לגלות שכבר בחודש הבא ב - 14.6.2020 ככל הנראה יוסרו המגבלות על כמות המוזמנים באירועים וחתונות בפרט. אך עם זאת זוגות רבים נותרו מבולבלים וחוששים. לא יודעים איך להמשיך מכאן. ידוע שנגיף הקורונה לא מתכוון להיעלם בקרוב. אז איך ממשיכים לתכנן ולחתום עם חוזים כרגיל? לאור השאלות הרבות שעלו בקהילת "
מאורסים בצל הקורונה" - פנינו ל
עו"ד שני ישראלוב המתמחה בדיני מסחר וחוזים, על מנת לעזור לכם להבין טוב יותר את כללי יסוד עיקריים של החוזים שלכם.
כבר בתחילת המגיפה ענף האירועים נפגע קשות, ההנחיות אסרו על התקהלות של יותר מ-100 איש. אתם הזוגות נותרתם חסרי אונים. ברקע זה, רבים מכם מנסים להגן על כספכם בעת עריכת הסכמים מול הספקים השונים. בין אם קבעתם מועד וכבר שילמתם חלק מהסכום, או בין אם אתם רוצים לסגור ספקים חדשים לאירוע - כדאי לכם לקרוא את הכתבה הזו.
רוצים להמשיך בתכנונים ולסגור חוזים חדשים בצל המגיפה? זה בשבילכם
לאחרונה לאור הפרסום החדש של ראש הממשלה לפיו בקרוב (16.4) תוסר מגבלת ההתקהלות, זוגות לפני חתונה נותרו מבולבלים ורוצים לדעת כיצד להבטיח את עצמם בחוזים עתידיים מול בעלי האולמות, הצלמים, קייטרינג, וכו', ונשאלת בעיקר השאלה כיצד ניתן להבטיח את קיום החוזה? או במילים אחרות מה צריך להוסיף להסכם כדי לא לצאת נפסדים?
הכלל המשפטי המנחה הוא שיש לראות בצדדים לחוזה שותפים ולא יריבים. כלומר שהחוזה בין שני שותפים, אמור להפיק רווחים לשני הצדדים - זה מצרכיו של זה.
השאלה ההיפותטית שצריכה להישאל בעת שחותמים על החוזה היא – מה הייתם עושים אילו נדרשתם להקצות את הסיכון שכבר אינו בלתי צפוי? קשה לענות. יש מקרים בהם אחד הצדדים נכון ליטול את הסיכון על עצמו בתמורה אחרת כלשהי מהצד השני, למשל ליצור סעיפים אחרים בחוזה שהם לטובתו. במקרים כאלה המגמה של דיני החוזים היא ליצור פתרונות צודקים והוגנים לשני הצדדים תוך שיקולי צדק והגינות המחייבת חלוקת האחריות. כאן מדובר במשא ומתן. מובן שעדיין יהיו מקרים שתום הלב יחייב לסטות מחלוקה שווה של סיכונים, אך כאמור נקודת המוצא היא חלוקה בנטל.
אנחנו בכל מצב ממליצים לבקש להוסיף סעיף, המתייחס לאור המצב הנתון באופן ספציפי לקורונה ותרחשיה. מה קורה אם וכאשר יהיו הנחיות והגבלות חדשות שיאלצו צמצום, דחייה או ביטול אירוע ומה ההסכם בין שני הצדדים במקרים אלו.
עו"ד שני ישראלוב מציינת שאין סעיף ספציפי שיתאים לכל החוזים משום שכל חוזה חייב להיבדק פרטנית. תוספת סעיפים אלו תלויה ברצון שני הצדדים והעדפותיהם, כלומר שמדובר בסופו של יום במו"מ מול הזוג אל בעל העסק. תוספת של סעיף כזה לחוזה הוא לא כמו סעיף לחוזה אחר, ולעיתים הוספתו יכולה להועיל במקרה אחד ולהזיק באחר. לכן אם אינכם מגיעים להסכם הדדי מול בעל העסק שווה להתייעץ עם עו"ד לפני החתימה.
חלק מכם כבר תכננו את היום הגדול וסגרו את כל הפרטים לפני שהקורונה נחתה עלינו. הנה כמה תשובות לשאלות חוזיות שהטרידו רבים מכם.
האם נגיף הקורונה הוא בבחינת "כוח עליון"?
זוגות רבים העלו את נושא "כוח עליון" כסעיף שאולי אמור לכסות את הנזק שנגרם להם בעקבות המגפה. מבחינה משפטית - בית המשפט כבר קבע בעבר שגם מצב מלחמה אינו בבחינת "כוח עליון" שכן במדינת ישראל בכל רגע עלולה לפרוץ מלחמה, והגדיר מצב מלחמה בישראל כמצב שהצדדים יכלו לחזות מראש. בדומה לכך נגיף הקורונה מוגדר כמגיפה עולמית ע"י איגוד הבריאות העולמי שכבר הכריז בשנים האחרונות על מגיפות עולמיות, ולכן לא ברור אם מדובר בכוח עליון ובמצב שלא ניתן היה לצפותו. אף על פי כן, לנגיף הקורונה השלכות כלכליות נרחבות, כושר ההדבקה של הנגיף יוצר מצב בו הציבור מוגבל באופן קשה, מדובר בנגיף שהשפעתו דרמטית באופן שניתן להגדירו כיוצא דופן, ואולי בשל כך ייתכן כי אין פסול בטענה שמצב שכזה לא ניתן היה לצפות.
סעיף 18 לחוק החוזים תרופות קובע מהו סיכול, את התנאים לקיומו של סיכול ואת תוצאותיו. ראשית, סיכול חוזה מתקיים כאשר מתרחש מאורע בלתי צפוי אשר בעקבותיו לא ניתן לקיים את החוזה שערכו ביניהם הצדדים. הסעיף קובע כי במקרה שבו קיום החוזה הוא בלתי אפשרי ולא ניתן היה לחזות את המאירוע המסכל מראש, מתקיימת הפרה שבגינה לא ניתן יהיה לחייב את הצד המפר לקיים את החוזה ומצד שני גם לא ניתן יהיה לחייבו לפצות את הצד הנפגע. יחד עם זאת, בית המשפט רשאי לחייב את המפר בשיפוי הצד שנפגע מביטול החוזה, מדובר בפיצויים שמטרתם היא להשיב לנפגע הוצאות סבירות שהוציא לצורך קיום החוזה.
יש לציין כי בעניין הסיכול ככל והצדדים אינם מגיעים להסכמות, לבית המשפט סמכות רחבה להכריע אם האירוע נחשב "סיכול" ואם לחייב את הצד שהפר את החוזה בתשלום פיצויים ומה יהיה גובהם.
יש לזכור כי תמיד עדיף לנהל מול הצד השני משא-ומתן ולהגיע להסכמות, מה שימנע התדיינות וסחבת משפטית מיותרת. סעיף 18 לחוק החוזים תרופות הנ"ל שדן בסיכול אינו מחייב את בית המשפט לחלק נזקים שווה בשווה, וממילא ראוי לו לשקול כל שיקול שעשוי להביאו למסקנה, שדווקא חלוקה בלתי שווה היא הצודקת במקרה הנדון בפניו.
האם ניתן בכל זאת לקיים חוזה שהופר, ואם כן, כיצד?
ישנם זוגות רבים שחתמו על חוזה בו סעיפים רבים "שהופרו" בשל הקורונה. בין אם האירוע לא התקיים בתאריך החתום, במקרה שאולי לא התקיימו טעימות או שהופר סעיף אחר בהסכם, שוב בשל המצב.
כאשר בוחנים את המשך ההתקשרות החוזית יש לראות את תום הלב של הצדדים כאבן דרך בביצוע החוזה ובקיומו או באי קיומו. חשוב להבין כי מכוח "עקרון תום הלב" הצדדים חייבים להראות גמישות מסוימת ונכונות לקיים את החוזה בהתאם לנסיבות שהשתנו תוך התחשבות הדדית בצרכי השעה, ואם לא ניתן לקיים את החוזה כפי שנקבע, כדאי לדחות את קיום החוזה למועד אחר.
יש לזכור כי אכיפה לקיום ההסכם תוך התאמתו לנסיבות החדשות ייעשה תוך מתן משנה תוקף לתכלית החוזה ולמטרה שלשמה נועד והתחשבות בשינויים שהנם סבירים ביחס לתקופה.
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.
שני ישראלוב עו"ד, עוסקת במשפט מסחרי ובדיני עבודה ומייצגת גופים שונים במשק והן לקוחות פרטיים.
הרכבת 58 מגדל אלקטרה סיטי ת"א | 054-4559564
תמונה: בני אסכלוני
