אז עירבבנו, הרבה שמחה וקצת עצב: החלטנו שאנחנו מתחתנים, למרות הכל. חתונה צנועה, מרגשת וקסומה במושב עם משפחה וחברים בקונספט אינטימי.
כשהתחלתי לכתוב את הבלוג הזה, לא דמיינתי שלבסוף, כך תהיה החתונה שלי. החתונה המקורית הייתה אמורה להתקיים ב - 7.4.2020 ב
גבעה (גבעת ברנר). כשראינו שהסגר הולך ומתהדק החלטנו שעושים את זה בפורום מצומצם ולא מוותרים על השמחה הזאת שחיכינו לה 8 חודשים. ההחלטה התקבלה ממש יומיים לפני שנערכה החופה, ב- 27.3.2020 כבר היינו נשואים.
רני ואור - החליטו להתחתן, למרות הכל
ביום בו התקבלה ההחלטה ללכת על זה, הייתה אצלי בסטודיו כלה שנאלצה לדחות את האירוע שלה והחליטה יחד עם בן זוגה לקיים חופה מצומצמת בחמישי שלמחרת. הצעתי לה להגיע לקחת שמלה פשוטה יותר במתנה כדי להרגיש כלה אמיתית, למרות המצב האבסורד.
במדידה שוחחנו, היא ריגשה אותי וגרמה לי להבין שזה בסדר גם לשמוח במצב ההזוי שנקלענו אליו... ומגיע לנו פיצוי קטן על עוגמת הנפש בשל דחיית החתונה.
ההכנות לחופה שלנו, היו בעיצומן. כבר באותו ערב אור הביא הביתה 4 ענפי במבוק עבים, אני לקחתי מהסטודיו יריעה לבנה ובבית הכנתי את החופה שלנו.
את החתונה קיימנו בגינה של גיסתי, צליל. היא גרה במושב עם גינה ענקית והציעה לארגן את הדקורציה - וכך היה. הגינה הייתה מקושטת ויפיפייה עם פרחי נוריות צבעוניות. הכינו לנו לוח עם תמונות ילדות שלנו בשילוב צילומים מהחיים המשותפים. האימהות שלנו הכינו את האוכל, ולכל אחד היה מותר להזמין 9 אנשים בלבד. את מסיבת הרווקות שתוכננה אגב, דחינו כי אנחנו מעל 10 בנות.
יום החתונה היה רווי רגשות מעורבים, שמחנו, אך ידענו שהרבה מהיקרים לנו יהיו חסרים. לא כך חלמתי שהיום הזה יראה. יחד עם זאת, חברות בבוקר שלחו לי הודעות על כמה הן מתרגשות בשבילי ודאגו שיהיה לי כיף. החלטתי לנסוע לסדר את השיער אצל דנה צמות (הבחירה המקורית שלי לחתונה) כדי להרגיש כלה אמיתית, בכל זאת. משם אור ואני נסענו יחד למושב, המשכתי את ההתארגנות ולבשתי את השמלה שתכננתי ללבוש בחופה, באירוע המקורי (יש עוד 2 שמחכות לאירוע הגדול). אחר כך עשינו קצת צילומים כדי בכל זאת שיהיה מה לספר לנכדים, ליוו אותנו צלמים מ - b.create_studio.
התארגנו יחד במושב
קצת צילומים, שתהיה מזכרת לנכדים
במציאות הסוריאליסטית הזו פתאום לראות את האנשים שאנחנו הכי אוהבים עם עיניים מנצנצות מהתרגשות, גרמה לנו להבין שקיבלנו החלטה נכונה. ההתגמשות בנוכח הנסיבות עזרה לנו לממש את האירוע בפורום שונה, מותאם למצב הנוכחי ועדיין לשמוח ולהתרגש.
מתרגשים לפני החופה, שמחים על ההחלטה
החופה המרגשת, שתפרתי בעצמי
את החתונה שידרנו ב-ZOOM ליתר המשפחה והחברים, סבא שלי בירך אותנו דרך המסך. כמה שהוא היה חסר לי... תוך כדי הברכה ירדו לו דמעות, ואני לא החזקתי את עצמי, התפרקתי.
סבא ואני בשיעור טנגו הראשון שתכננו לעשות, הבטחתי לסבא שהוא יהיה הסלואו שלי בחתונה, כמו שהבטחתי לו בימי הרווקות שלי שגם כשיהיה לי בן זוג נמשיך עם הדייט השבועי שלנו- ארוחה+סרט. אז זה נדחה בתקווה שרק לבינתיים
אמא של אור העניקה לי בחתונה שרשרת זהב מהממת שתכננה להביא לי באירוע החינה, שכבר לא יתקיים.
אני עדיין מחכה לאירוע הגדול, כרגע דחינו לסוף יולי, בתקווה שנקום בבוקר למציאות נורמלית שאנחנו רגילים וכבר מתגעגעים. התאריך שקיבלנו, עדיין לא נסגר סופית ועוד באי וודאות כמו כל כלות אפריל/מאי. אנחנו מקווים להעביר את כל הספקים המקוריים שסגרנו לתאריך החדש, אבל זה עדיין לא ידוע.
לילה לפני החתונה, אמרתי לאור שגם בשישי הזה, אחרי החופה, נשב לאכול את החריימה שכבר שבועיים אנחנו אוכלים לבד רק שהפעם עם טבעות נישואין… באמת באותו יום בערב ישבנו שנינו ופשוט נהנו מארוחת שישי יחד, רק שהפעם - כזוג נשוי. למחרת , קמנו לניקיונות הבית ובישולים כמו זוג רגיל בשגרה, בערב ירדנו לשתות קפה בשדרות בן ציון מתחת לבית לנשום קצת אוויר, ירח דבש קטן בימי הקורונה.
ירח דבש בימי הקורונה
פספסתם פרק מהבלוג של רני? אל דאגה, כולם כאן:
