רק בשעה חמש בבוקר, במונית בדרך הביתה, תוך כדי התלבטות אם להקיא עכשיו דרך החלון או להתחשב בנהג העייף ולשמור את ההקאה לשירותים בבית, נחתה עלי ההכרה שזה באמת נגמר.
חצי שנה של לחץ, תכנונים, התקפי חרדה, בכי, חלומות ואיום חד משמעי לניתוק קשר עם ההורים שלי התנקזו לערב אחד, שבע שעות של שיכרון חושים וכעת כל מה שנשאר זה ריק גדול והמון המון צ'קים.
אז רגע לפני החזרה לשיגרה הנה כמה תובנות ומחשבות שעלו לי אחרי החתונה:
• מסתבר שכל הסיפור הזה של להביא מתנה במקום צ'ק הוא לא אגדה אורבנית ואשכרה בשנת 2015 יש עוד אנשים שבוחרים לוותר על ההוצאה הכספית ולהסתפק במתנה צנועה שתמיד מלווה במשפט: "בטח כולם הביאו כסף ואנחנו רצינו להביא משהו מקורי שישאר אתכם לכל החיים" אז לא דודה ברכה, כנראה שהאטלס המפואר שהבאת לנו לא ילווה אותנו לכל החיים והחל ממחר הוא יעבור למקומו הטבעי- הבויידם ושם הוא גם ישאר. אבל אנחנו אוהבים אותך ונתראה בחתונה של הבן שלך בשנה הבאה. אני מתלבט אם להביא סט מצעים או גובלן, נראה איך יזרום לנו.
• אף אחד לא טרח לידע אותי קודם אבל אחי הקטן וחברים שלו לא באמת יודעים לשתות. לצערי גיליתי את העובדה הזו מעט מאוחר מדי כשבאיזור 23:00 בלילה מצאתי אותם שוכבים על הדשא מחוץ לאולם בתוך ערימת קיא מתנגבים במה שהיו פעם מיטב מחלצותיהם. אז אם יש לכם אחים קטנים ומתחשק לכם שהם יסיימו את האירוע בשלום ולא ינעלו את עצמם בשרותי האולם במהלך כל החתונה כדאי לעשות להם שיחה קצרה לפני האירוע וללמד אותם את ההבדל בין טקילה לוודקה ואת החוק הראשון בחתונות- אסור בתכלית האיסור לערבב!
![שבע שעות של שכרון חושים]( "שבע שעות של שכרון חושים")
שבע שעות של שכרון חושיםצילום:(ברצי)
• יש אורחים מסויימים, ברוב המקרים מדובר בחברים של ההורים שלכם שלא פגשתם מעולם, שהחתונה והחופה גורמת להם להרגיש קרובים אליכם מה שמוביל לשיחות סרק על הבעיות הרפואיות שלהם, העבודה המשעממת שלהם וקורות החיים של הילדים שלהם שבדיוק נמצאים בין עבודות ולא מצליחים למצוא כיוון בחיים. בין אם מדובר בחוסר מודעות טוטאלית או בסתם נחמדות מוגזמת התגובה לאורחים מסוג אלה היא זהה- חיוך מאולץ, טפיחה על השכם ובריחה מהירה לכיוון רחבת הריקודים. השתדלו להימנע מנימוסים מזויפים ואל תעשו שום דבר שיכניס אתכם לאי נוחות. זה הערב שלכם והוא עוד רגע נגמר אז חבל שתבזבזו אותו בשיחה על הצעת העבודה שספיר הבת של חנה שובל קיבלה עכשיו ממייקרוסופט.
• בת זוגי היפה כיתתה את רגליה במשך חודשים אצל כל תופרת ובוגרת שנקר בישראל עד שמצאה את השמלה המושלמת שעלתה לנו הון תועפות רק כדי לאכול עליה סיבוב יומיים לפני החתונה ולהתחתן בסופו של דבר בשמלה לבנה ב700 שקל שהיא קנתה בדיזינגוף יום לפני האירוע. אל תייחסו חשיבות מוגזמת לבגדים שתלבשו כי גם ככה תסיימו את הערב מוכתמים, רטובים ומלאי כתמים מעשרות הצ'ייסרים שידחפו לכם מכל עבר.
• אין דבר שילדים קטנים אוהבים יותר מלהציק לכלה. הם מושכים בשמלה, מתחננים לצילומים משותפים ומנצלים כל רגע פנוי כדי לקבל את תשומת לבה. אל החתן, אגב, הם מפחדים להתקרב. בכל מקרה, עשו לעצמכם טובה והשתדלו להמנע מהזמנת ילדים קטנים לאירוע. אתם תודו לי אחר כך.
![הסעיף מעלה לא תקף על שושבינים מהממים]( "הסעיף מעלה לא תקף על שושבינים מהממים")
הסעיף מעלה לא תקף על שושבינים מהממיםצילום:(וניל - צילום בטעם)
• לא יודע איך להסביר את זה אבל אין סיפוק גדול יותר מלקבל צ'ק לחתונה מחבר נשוי שלא היה קרוב אליך כשהתחתן ולכן לא הוזמנת לחתונה שלו. למרות שלרוב מדובר ב400-500 שקל, תחושת הניצחון שאתה מרגיש לא תסולא בפז.
• ההורים שלכם יהנו בכל מקרה. בשבילם החתונה שלכם היא סוג של מפגש מחזור עם המון אוכל ואלכוהול בחינם. תנו להם לשבת עם החברים שלהם בצד ותתרכזו ברחבה. מדי פעם אפשר לעשות סיבוב לאיזור המבוגרים ולזרוק איזה בדיחה לחברים של אבא שלכם אבל לא יותר. זה האירוע שלכם וככה צריך להתייחס אליו.
• מעולם לא חיבקתי כל כך הרבה אנשים כמו בחתונה שלי. באיזשהו שלב החיבוק הופך להתנייה פבלובית ופתאום אתה מוצא את עצמך מתחבק עם טום, שוטף הכלים האריתראי של האולם שממש מתרגש בשבילך.
• תאכלו משהו. למרות הפרפרים ולמרות הלחץ אתם חייבים לדחוף משהו לבטן אחרת תמצאו את עצמכם, ממש כמו בת זוגי היפה, שיכורים כלוט כבר בתחילת הערב ולא תבינו למה (אולי כי לא אכלת כלום חוץ מסיגריות כבר שבועיים).
• למרות הפיתוי הגדול, שמרו את ספירת הצ'קים ליום שאחרי החתונה ואל תתפתו לפתוח את המעטפות בחמש וחצי בבוקר. אם לא עמדתם בפיתוי והגרידיות גברה עליכם אל תתפלאו כשתתעוררו בבוקר על הספה בסלון כששטרות אדומים של 200 שקל דבוקים לכם לגב ועשרות צ'קים מתעופפים לכם ברחבי הבית. לכו לישון חברים, הצ'קים יהיו שם גם בבוקר.
![קחו את זה בקלות!]()
קחו את זה בקלות!צילום:(נתי חדד)
לסיכום, היה באמת מושלם. הכול תיקתק והאוכל היה מצויין וכולם רקדו ונהנו עד לשעות הקטנות של הלילה. אין כמו חוכמת הבדיעבד אבל אם הייתי יכול לתת לכם רק עצה אחת לפני החתונה זה- קחו את זה בקלות. עוד לא נולד הזוג שסבל בחתונה שלו ועומד להיות לכם ערב מושלם בכל מקרה אז באמת חבל על כל הלחץ וההסטריה שאופפת אתכם כעת.
עכשיו אנחנו נוסעים לשלושה ימים של שקט באילת ואחר כך חוזרים לשיגרה. בלי מפיקים, בלי מאפרות, בלי סידורי ישיבה ובלי דילמות קיומיות והתלבטויות בין סלמון בתנור לסינטה מקורמלת.
יכול להיות שאני קצת מתגעגע...?
