שלום, קוראים לי אורי, אני תל אביבי בן 33, ולפני שבוע הצעתי נישואים !!!
זאת אומרת לא ממש הצעתי, יותר בכיוון של שכבתי בסלון מול הטלוויזיה והתלבטתי בין יציע העיתונות לבין מהדורת הלילה של גיא פינס כשבת זוגתי היפה נכנסה הביתה וספרה לי בהתרגשות מהולה בזעם שנעמה ואוהד מתחתנים. נעמה ואוהד, חשוב לציין, הכירו שנתיים אחרינו. למעשה, הייתי נוכח בדייט הראשון שלהם וכבר אז הייתי סקפטי לגבי הצלחת הקשר, אבל מתברר שיש עוד ניסים בעולם ואתמול אוהד לקח את נעמה למדבר יהודה ושם תחת כיפת השמים הרים כתובת אש עליה כתוב התינשאי לי. אם מתחשק לכם להקיא- זה הזמן.
אז אחרי 4 שנים של אהבה גדולה וזוגיות הרמונית לכל הדעות, ולמרות שאין לנו שום צורך בחתונה ולשנינו טוב עם המצב הקיים בדיוק כמו שהוא עכשיו, הרמתי את ראשי מהספה ושאלתי את זוגתי אם גם לה בא להתחתן הקיץ. בהתחלה היא עיקמה את האף, אבל רגע אחרי שהתנשקנו והתחבקנו והתרגשנו היא כבר הייתה עם אמא שלה בטלפון בדיון סוער שכותרתו הייתה:
חוות רונית בקיץ- בעד ונגד, ואני התקשרתי לאבא שלי ועדכנתי אותו שכדאי שידחה את השיפוץ המתוכנן בבית ל-לעולם לא.
![התנשאי לי?]( "התנשאי לי?")
התנשאי לי?צילום:(אריאל אריכא)
כבר למחרת בבוקר התיישבנו להכין רשימת מוזמנים ולדסקס בשאלה המהותית איפה מתחתנים ומתי. כאן זה המקום לציין שבעוד שאני גדלתי בקריות, בת זוגתי נולדה וגדלה כל חייה ברחוב בוגרשוב בתל אביב. כך שכדי שאמא שלה תחתים דרכון בגלילות או שאבא שלי יחצה את קו בתי הזיקוק נדרשת מאיתנו דיפלומטיה משפחתית מעייפת למדי.
וכאן נכנסת הדילמה החשובה מכולן: כסף או חלום. מצד אחד, בא לי לעשות המון המון כסף בחתונה הזאת: להתחתן ב
אולם אירועים בנשר ב170 שקל למנה ביום שני בערב, להביא די ג'יי שהוא גם חבר, וצלם שהוא סטודנט שנה א' בחוג לקולנוע ותקשורת. קורץ לי הרעיון לעשות חתונה של פעם, עם ליקר קירסאו כחול ופיזאנג בבר, כניסה לחופה על פסנתר כנף שחור ויונים לבנות שמתעופפות אחרי שבירת הכוס. חתונה בלי כאב ראש ועם מאה אלף שקל בכיס שתשאיר לי המון זמן לשכב על הספה לראות היציע בשקט.
![או פשוט.. להתחתן ביציע !]()
או פשוט.. להתחתן ביציע !צילום:(יניב באיו)
ואז אני נזכר בחבר ההוא שהתחתן לפני שנה ביום רביעי, בגן אירועים בקיבוץ ניצן שבנגב, למרות שהוא ואשתו גרים בתל אביב. החבר ההוא שהתקשר להזמין אותי ושאל בחצי פה אם החבר'ה יתבאסו עליו כי החתונה נורא רחוקה וזה יום עבודה למחרת. החבר ההוא שהבטחתי לו בטלפון שהכול בסדר, שכולם שמחים בשבילו ומפרגנים לו ומי שיתבאס עליו לא ראוי להקרא חבר, ורגע אחרי שהשיחה הסתיימה פתחתי קבוצת ווטסאפ בשם: "אייל הקמצן מתחתן בניצן", קבוצה נהדרת בה לא הפסקנו להתלכלך עליו ולהתלונן על כך שסחב אותנו באוטובוס לנגב באמצע שבוע עבודה.
תוסיפו לממצאים הנ"ל את בת זוגתי, שכבר שנה אומרת שחתונות זה עסק מה זה מיותר אבל תכלס חלמה כל חייה להתחתן ב
Bau שבמרכז תל אביב לבושה בשמלה של ג'ימי צ'ו (או וואט אבר) כשרושפלד "מצלחת" כל מנה בנפרד, ותבינו שהולכת לעבור עלינו חצי שנה ארוכה ומפרכת.
![כסף או חלום?]()
כסף או חלום?צילום:(רן שיינברג - ברגש)
ואולי כאן זה המקום למסור מזל טוב לאוהד ונעמה ולהתפלל שירד להם גשם באירוע.
בפעם הבאה: על מפיקי חתונות, בעלי אולמות והבלוף הכי גדול בתולדות שוק החתונות הישראלי- תוספת הגברה ותאורה ב6000 שקל.
