ובכל זאת, השנה הראשונה של חיים משותפים תופסת זוגות רבים בלתי מוכנים, עם המון אכזבות וכעסים ומעמידה מבחן רציני להמשכיות הזוגיות. אספתי כאן כמה טיפים שיכולים לעזור בבניית הזוגיות בשלב זה:
מימוש עצמי נישואין מוצלחים זקוקים לבסיס איתן ולמרבה הפלא הבסיס האיתן מקורו דווקא בתחושה פנימית אצל כל אחד מבני הזוג – של אהבה לעצמך! חשוב ששניכם תדאגו כל אחד לעצמו קודם כל ותיקחו אחריות לאושר האישי שלכם. הדאגה למימוש העצמי ולעיסוק בדברים שגורמים לכל אחד מכם תענוג וסיפוק – היא המפתח והבסיס לחיים מאושרים בזוגיות. המחשבה שכניסה לזוגיות משמעותה בין היתר - להקריב את צרכיך למען השני ולוותר על דברים שחשובים לך – היא תפיסה עתיקה שלא הוכיחה את עצמה והקורבן האמיתי שלה הוא הזוגיות עצמה!
מצבי רוח מידי פעם יגיע אחד מכם עצבני ומצוברח הביתה. טוב יעשה בן זוגו אם יוכל לא "להידבק" מוירוס העצבנות, להישאר רגוע לצידו (או במרחק בטוח ממנו...) ולא להעמיס עליו מיד את הצרות או את הדרישות שלו. אם תצליחו להקפיד על הכלל שרק אחד מבני הזוג רשאי "להתחרפן" בזמן נתון, תהיה לכם הזכות להימנע מן ההסלמה הוודאית שעלולה לקרות אחרת, כאשר שניכם נעשים עצבניים ומגיבים בצורה שרק מחריפה את מצב הרוח ואת העצבים.
תקשורת החשוב ביותר הוא לתקשר ללא ביקורתיות. גם אם נעשות טעויות ונאמרות מילים קשות, תמיד רצוי להקשיב זה לזו מתוך ניסיון להבין מה מדאיג אותה/ו, מה חשוב לה, מה היא מרגישה… כדאי לדבר על עצמכם ולשתף מה אתם מרגישים, בגוף ראשון (משפטים המתחילים ב"אני מרגיש") ולא לפנות אל בן הזוג בגוף שני ("אתה לא בסדר"), כי זה מיד מכניס אותו למגננה או למתקפה . להימנע משיפוטים שמיד סוגרים אותו ולוחצים לו על הכפתורים הכי רגישים. נסו לפני שאתם מגיבים ואומרים מה דעתכם – להיכנס לנעליים של השני ולהיות בטוחים שהבנתם מה עבר עליו. כאשר מישהו נסער, האמפטיה הזאת יכולה מאוד להרגיע. לרוב אין צורך בעצות או בדעות אלא רק בהקשבה אמפטית.
שורדים את השנה הראשונה
הכביסה המלוכלכת למרות הפיתוי העצום לשתף את בני משפחתנו וחברינו הטובים בצרותינו ולהיעזר בהם, אחד הדברים הכי פוגעים ומערערים הוא תלונות על בן הזוג שלנו כלפי המקורבים לנו. גם אם זה נאמר בשיא הסודיות, זה עלול להיות מועבר בהבעות פנים, טון דיבור, מילים רומזות ובן הזוג עליו התלוננו יחוש זאת וייפגע האמון הבסיסי. צריך להביא בחשבון שיהיו ביניכם מידי פעם ויכוחים ופערים ועדיף לפתור אותם רק בין שניכם, אפילו אם יידרש איזה זמן של מתח וריחוק לפני שתפתרו את הבעיה. הריבים עצמם הם טבעיים, לא סוף העולם ועליכם ללמוד איך לסיים אותם ללא נזק מתמשך, ללא הדחקה והסתרת רגשות ובמהירות האפשרית.
חלוקת אחריות ומטלות מצאו את החלוקה המתאימה לכם ספציפית של תחומי אחריות ומטלות בבית, על פי נטיות לבכם. הנקודה היא לא שכל אחד יעשה בדיוק אותו דבר, אלא שכל אחד ימצא את התחום בו נוח לו יותר ואת המטלות ששניכם לא אוהבים - לחלק באופן שרירותי או בתורנות או לעשות ביחד… חשוב להוקיר, לשבח ולהעריך בקול רם את המאמץ המושקע. זה לא מובן מאליו וזה תמיד נעים לשמוע שבן זוגך שם לב שהשקעת.
הבעת אהבה מחוות יומיות של אהבה הן חשובות לביסוס הקשר. נשיקת בוקר טוב, נשיקת פרידה ביציאה לעבודה או ללימודים, ובחזרה מיום העבודה. חיבוק של לילה טוב, להשמיע את המשפט: "אני אוהב אותך", לעיתים קרובות.
הוקרה ודיבור חיובי זוגות רבים עושים את הטעות של השמעת ביקורת על דברים שונים שבן הזוג עושה ורואים דברים נעימים שהוא עושה כמובנים מאליהם, ללא התייחסות מיוחדת. רצוי לבדוק עד כמה התקשורת שלכם מורכבת מביטויי ביקורת ותלונות לעומת ביטויי הערכה, מחמאות, הבעת שמחה על דברים קטנים.
זמן איכות פרטי יש לאפשר לכל אחד לבלות זמן פרטי ללא נוכחות בן הזוג, לצורך "מילוי בטריות" ותחושת עצמיות ואוטונומיה. לקרוא ספר, לטייל, לצאת לבילוי עם חברים לחוד, לעשות משהו שאתה אוהב. כמו כן להיות לבד, עם עצמך, גם כאשר אתם בבית ביחד, מידי פעם, לשמור על קצת מרחק , לא להיבלע זה בתוך זו, האחד במחשב והשני בטלוויזיה. לא חייבים לעשות הכל יחד כל זמן, כי מגיע הרגע שבו זה יותר מידי ונוצר גודש של תחושת היחד וחוסר בזמן פרטי, אינדיבידואלי.
בהצלחה!!! דורית כהן, פסיכולוגית, מנהלת אתר זוגיות הכותבת היא פסיכולוגית (M.A), עוסקת מעל 25 שנה בטיפול ויעוץ זוגי ליחידים ולזוגות, לקראת נישואין ואחרי הנישואין.