הוא פשוט שריונר, וגם חתן: החתונה של נועה ודור

הזוג עליו תקראו היום תכננו להתחתן בחתונת שטח, אבל לא תיארו לעצמם שהחופה והמסיבה שלהם תתקיים באמצע שטח כינוס בצפון הארץ. כשטנקים סביבם, כולם על מדים, הם נשבעו אמונים האחד לשנייה והעניקו קצת אור לכל מי שזקוק לו בתקופה זו. סיפור חתונתם של נועה ודור.

10.6K

מקריא את הכתבה. הנגן מקובע בתחתית המסך.

מהירות:

ב-20.10, תכננו נועה ודור, שנמצאים בזוגיות כבר 7 שנים, להינשא בחתונת שטח מרשימה ומרגשת. אך רצה הגורל וב-7 באוקטובר, כשהחלה מלחמת 'חרבות ברזל', דור גוייס למילואים כקצין שריון והחתונה הפכה לחלום רחוק.

כשהתקרב המועד הציעה נועה שדור יבקש אישור מהמ"פ והיא תגיע אל הבסיס, על מנת שיוכלו להחליף ביניהם טבעות ולציין את התאריך המיוחד שלהם, אך כשהבקשה הגיעה אל הצוות הלוחם לצידו- הם לא יכלו להתאפק ויצרו אירוע גדול, מרגש ומלא באור.

אירוע גדול, מרגש ומלא באור.

"אני ודור הכרנו כששנינו היינו בצבא. אני הייתי קמבצ"ית בחיל האוויר בבסיס שדה דב והוא קצין בשריון בשיזפון, ככה שהיינו רחוקים. חבר משותף בשם גיא הכיר בינינו ובהתחלה היינו מתראים רק פעם בחודש" מספרת נועה "השתחררנו, עשינו פסיכומטרי ואחר כך טסנו יחד לחצי שנה במזרח וכשחזרנו לארץ התחלנו ללמוד בבאר שבע, הוא למד פסיכולוגיה וחינוך ואני פיזיותרפיה. גרנו יחד בב"ש והיום אנחנו מתגוררים בכרמי יוסף. אני בקרוב מתחילה עבודה כפיזיותרפיסטית בבית החולים קפלן ודור לומד לתואר שני בפסיכולוגיה שיקומית".

View this post on Instagram

A post shared by Paprika Musica - פפריקה מוסיקה (@paprika_musica)

איך תוכננה להיות החתונה במקור?

"תכננו להתחתן בחתונת שטח בכרם באזור כרמי יוסף. מאוד רצינו לעשות חתונה בטבע, זה מאוד אנחנו וזה היה אמור להיות ביום שישי ה-20.10 ואני אמרתי לדור שאולי במקום אני אסע אליו ורק נחליף טבעות לציון היום הזה והוא הציע שנעשה טקס קטן ואני די זרמתי, חשבנו שזה יכול להיות גם טיפת נקודת אור בתוך כל מה שקורה.

דור בדק עם המ"פ אם זה אפשרי וזה עבר הלאה והסמח"ט והקשרג"ית של החטיבה, ספיר, שהיא גם מפיקה מאוד גדולה, ארגנו לנו את הכול. הם הביאו הכל ואנחנו הגענו כאורחים לחתונה של עצמנו. זה היה בלתי נתפס כל האהבה שקיבלנו וכמה שזה היה חשוב לאנשים".

השיר ששרו בלייב עבור הזוג שלנו בכניסה לחופה הוא "עד המדבר", שהוא לא השיר שתכננו מהתחלה, אבל כן מסמל כל כך הרבה עבורם: "דור הציע לי במדבר, ישבנו ליד המדורה אחרי שכל היום הוא היה מאוד שקט ומוזר, אז הייתה לי הרגשה שזה יקרה. הוא אפילו לא אמר 'התינשאי לי' אלא פשוט הביא לי את הטבעת.

לא בחרנו את שיר הכניסה כי הכל קרה כל כך מהר, אבל במקרה השיר מתחבר לנו גם להצעה, גם לעובדה שגרנו יחד בבאר שבע וגם לזה שאנחנו ממש אוהבים את המדבר- זו סגירת מעגל יפה".

בנוף הטנקים וצפון הארץ, צעדו נועה ודור אל החופה. מסביבם כל חיילי המילואים, הרס"ר וחייליו ששיטחו את האזור וסידרו הכול, המ"פ שעבד כדי להרים את האירוע, הקשרגי"ת ספיר שהביאה את כישורי ההפקה שלה מן האזרחות אל הצבא וכל מי שהיה שם לתרום חיוך ושמחה. על אחד הטנקים, חייל מזמר ומרגש הכניס אותם אל הטקס. אחר כך הגיעו גם הריקודים והאוכל, הכל באהבה ונתינה אין סופית.

"בערב לפני מאוד חששתי" מספרת הכלה שלנו "חשבתי שאולי זה יותר מדי והאם זה בכלל מתאים במצב כזה, אבל זה עשה טוב גם לנו וגם לאנשים סביבנו, זה שינה להמון אנשים- גם כאלו שנכחו באירוע וגם כאלו שלא. זה הרגיש כמו יום במציאות אחרת, יום שבו יכולנו מעט להתנתק ממה שקורה ופשוט להתרכז בלחגוג את האהבה שלנו ולשמוח, גם עם אנשים שאנחנו לא מכירים. זה יום שיהיה תמיד בלב שלנו".

ביום שאחריי, מתכננים נועה ודור לקיים חתונה נוספת, עבור הקרובים והמשפחה שלהם "מאמינה שבהמשך נעשה אירוע, אחרי שכולם יחזרו הביתה בשלום ובסוף זה רק חתונה ואנחנו נמצא את הזמן המתאים לעשות את זה כמו שרצינו".

"מדי פעם אני נזכרת שהתחתנתי, אני מסתכלת על הטבעת וקולטת שזה באמת קרה וזה לא חלום". מסכמת נועה. אנחנו מכאן מאחלים לה ולבן זוגה, ולכל הזוגות בישראל- שתדעו רק רגעים מאושרים, בריאים ושלווים.