שמחים שאהבת,
כדי לשמור את הבחירה שלך ולהציג לך תוכן מותאם אישית עליך להתחבר למערכת.
התחברות
תודה, אולי בפעם הבאה.
mitformit
להמשך גלישה באתר
x
כתיבת הנדרים: 5 טיפים להתגבר על מחסום הכתיבה
אימת הדף הלבן מוכרת וידועה, גם לאנשים שעוסקים ומיומנים בכתיבה. לכן, אם אתם רוצים לכתוב את הנדרים / הקדשות החתונה שלכם, אבל הישיבה מול הדף הלבן הבוהק גורמת לכם לרצות לשלם למישהו כדי להוריד את המשימה הזו מעליכם, אל ייאוש. הבאנו לכם 5 טיפים איך להתגבר על מחסום הכתיבה ולכתוב את מה שעל לבכם, בלי לסבול מזה
כתיבה יוצרת או כתיבה חופשית, כמו כתיבת "נדרים" או הקדשה לבן/בת הזוג בחתונה, היא משימה אמנותית לכל דבר, וככל משימה אמנותית – היא ניזונה בין השאר מהמקום והמצב הרגשי בו אתם נמצאים. אין כללי אצבע אחידים לכולם לגבי המקום והזמן האידיאליים לכתיבה ולצליחה דרך מחסום הכתיבה שרוב האנשים חווים כשהם מתיישבים לכתוב. אבל באותה המידה, חשוב מאוד שתמצאו את הסביבה והטיימינג שעוזרים לכם לכתוב. זה יכול להיות מקום שקט, מרגיע ונעים, בין אם זה על הספה שלכם בבית, חוף הים, לשמוע את המוזיקה הנכונה באוזניות, או פשוט להתיישב מיד אחרי שעשיתם מדיטציה או יוגה.
באותה מידה, המקום והזמן הנכון עבורכם יכול להיות מקום שממריץ את המחשבות והדמיון שלכם, בין אם זה בית קפה שפונה לרחוב סואן ומלא גירויים, או אחרי ספורט כשאתם מלאי אנרגיה. מצאו את המקום והזמן שמוציאים מכם הכי הרבה תוכן באופן טבעי.
מצאו את המקום והזמן המתאימים עבורכם, בין אם זה בית קפה סואן או חוף הים | תמונה: עידן רצון
רשמו הכל
זה שהחלטנו שאנחנו יושבים לכתוב את הנדרים שלנו ביום שלישי בשעה 19:00, כי זה הזמן שמתאים לנו לעשות את המשימה, זה טוב ויפה. אבל המוח שלנו לא עובד בצורה כזו. אנחנו לא יכולים ללחוץ על כפתור וכל מה שאנחנו רוצים לשים על הדף פשוט יזרום מאיתנו החוצה כמו נהר גועש. ברגע שהחלטתם שאתם רוצים לכתוב את הנדרים שלכם בשבועות (או בחודשים) הקרובים, עברו להתכווננות של לרשום כל מחשבה, רגש, זיכרון או אסוציאציה שיכולים לשרת אתכם– ברגע שהם עולים לכם בראש! אחרת הם יברחו ויישכחו. לכן הכי חשוב לרשום אותם (כך שגם תבינו אח"כ למה התכוונתם) ממש באותה השנייה, בין אם זה כשאתם מצחצחים שיניים, בישיבה בעבודה, או במקלחת.
כדי לא לאפשר למחשבה יקרת הערך לברוח, אתם יכולים לרשום אותה בפתק דיגיטלי בטלפון הנייד שלכם, או בפנקס קטן שתיקחו אתכם תמיד בתיק (יחד עם עט או עיפרון, כמובן). ברגע שתתרגלו לרשום כל מחשבה כזו שעולה, תוכלו למצוא את עצמכם ניגשים אחרי כמה שבועות למלאכת הכתיבה עם המון חומר גלם ביד, אותו תוכלו לעבד לנדרים שלכם.
רשמו כל מה שעולה לכם בראש | תמונה: ארטיק
השראה
משימות אמנותיות דורשות השראה, ואין שום בושה בלחפש אותה. הדרך הזמינה ביותר לחפש השראה היא פשוט בגוגל. אתם יכולים לזרוק לתיבת החיפוש כל מילה ואסוציאציה שעולות לכם לראש, שקשורות לקשר שלכם, קצה חוט שאתה יודעים שיש לכם ואתם לא יודעים איך לפתח, או פשוט להסתכל על הקדשות שאחרים העלו לרשת.
דרכים אחרות לחפש השראה הן אינדיבידואליות ביותר. זה יכול להיות על ידי ביקור במוזיאון, בחוף הים, לשמוע את המוזיקה הנכונה או הסרט הנכון, לעבור על תמונות שלכם, לצפות בסרטון משותף, או לפתוח את ארגז הדברים המיוחדים מהקשר שלכם שאתם אולי שומרים ואוספים.
מצאו השראה | תמונה: שחר דרורי
תמונה: אורי כרמי
תתחילו לרשום
כשאתם מתיישבים לכתוב, אם אתם מצליחים לרשום משפטים (מגובשים יותר או פחות), זה בסדר גמור. אבל אם לא, נסו לזרוק על הדף אסוציאציות, זיכרונות, מילים ורעיונות שיש לכם, גולמיים או לא קשורים ככל שיהיו, בלי שום שיפוטיות לגבי המשימה הראשונית הזו. אתם יכולים להקדיש את הפעם הראשונה (או גם את השנייה) בה אתם מתיישבים לכתוב לזריקה של רעיונות גולמיים על הדף, בלי לצפות ליותר מזה, כי בכתיבה שכזו, זה יכול להיות כמו גלגל שברגע שתתחילו להניע אותו, הוא יזין את עצמו ויעלה עוד ועוד רעיונות, אותם תוכלו לפתח למשפטים, פסקאות, ולפני שתשימו לב – כתבתם את הנדרים הנכספים שלכם.
לפני שתשימו לב, הנדרים שלכם יהיו מוכנים | תמונה: אריאל אריכא
הסגנון שלכם
כשכותבים טקסט שמיועד לקריאה או לפרסום בפני אנשים אחרים, מה שקורה הרבה פעמים באופן טבעי הוא שהרצון שהטקסט יהיה טוב, מוצלח, חכם או שנון – גורמים להתרחק מהמילים, מהסגנון ומהכתיבה האישית שלכם למשהו שהוא פחות אתם. במקרה העוד פחות טוב, זה יכול לגרום לשיתוק מוחלט ולמחסום כתיבה רציני.
לכן, נסו לכתוב לבן/ת הזוג שלכם, כמו שהייתם כותבים מכתב אישי שרק היא/הוא יקראו. נסו להתנתק מחשבתית מהעובדה שמדובר בטקסט שתקריאו בפני אנשים אחרים, כדי שלא ליפול למלכודת האכזרית של חרדת ביצוע וקהל. רק אחרי שתסיימו את כתיבת הנדרים, עברו עליהם ובדקו אם יש דברים שאתם מרגישים פחות בנוח או שהם פחות מתאימים לדעתכם לקרוא מול אחרים (או מול אנשים ספציפיים שיהיו נוכחים בקהל) ורק אותם שנו או החסירו.