הציפיה האדירה לקראת היום הגדול, סגירת כל הקצוות, והרגע הזה שכל מה שצריך לקרות בו זה שהזמן פשוט יעבור, ותאריך החתונה יגיע. כל זוג מכיר את פרפרי ההתרגשות שמתחילים לרקוד בתוך הבטן בשבועות האחרונים שלפני החתונה, אבל לא כל זוג מכיר את הרגע שבו מגפה עולמית עוצרת את הכל, מביאה איתה סבב של דחיות, ביטולים ושינויים, ובעקבותיהם גם המון באסה, חוסר וודאות ואפילו חוסר חשק.
מאות, אם לא אלפי, זוגות בארץ דחו את חתונתם בעקבות משבר הקורונה, מצאו את בועת הקסמים שלהם מתפוצצת, וניסו לאסוף את עצמם לכדי תכנון מחודש של אירוע שהיה אמור להתרחש כבר ממזמן. היום אנחנו משתפים את סיפורן של אור ומור, זוג כלות שהקורונה טרפה גם עבורן את הקלפים, שמחכות כבר בקוצר רוח לחתונה שתתקיים, סוף סוף, ב-8.7.21.
מ-5,000 ל-2,000, מ-2,000 ל-100
את אור ומור מצאנו בעיצומן של ההכנות לחתונה ההולכת וקרבה שלהן, אך בשיחה איתנו הן מצליחות להיזרק, ברגע אחד, שנה ושלושה חודשים לאחור, לרגע שבו הכל השתנה: "גם אנחנו, כמו כל המדינה, היינו דבוקות לטלוויזיה באותם הימים. ברגע שראינו שהוחלט על צמצום ההתקהלויות מ-5,000 איש ל-2,000 איש, כבר היה לנו ברור שאם הקפיצות הן כל כך גדולות - אין לנו סיכוי. באותם הימים החתונה שלנו היתה רחוקה חודש בלבד מלהתקיים, והבנו שברגעים האלה האפשרות של דחייה לגמרי הופכת לריאלית".
הדחייה הראשונה של מרבית הזוגות היתה דחייה אופטימית, עם תקווה גדולה לסיום זריז של המגפה שאיש לא ידע עליה, אז, שום דבר. חלק מהזוגות דחו את החתונה בחודש או בחודשיים בלבד, אבל חלק מהזוגות, כמו אור ומור, העדיפו לבחור בטווח בטיחות גדול יותר, ודחו בכמה וכמה חודשים את חתונתם: "האולם הציע לנו שתי אפשרויות לתאריך החדש - האחד ביולי והשני באוקטובר. בהתחלה חשבנו על יולי, אבל אז הבנו שזה עלול להיות ריסקי, ודחינו לאוקטובר. לא חשבנו בשום אופן שעד אז הקורונה תהיה עדיין כל כך משמעותית, לא בארץ ולא בעולם, אבל לא רק שהיא הייתה משמעותית - היא גם הובילה את המדינה אל עבר הסגר השני".
בדרך לחתונה עוצרים בדחייה נוספת
אמנם אל הדחייה השניה הגיעו אור ומור מתורגלות, אבל הבאסה נשארה בדיוק אותה הבאסה: "פתאום חיינו את אותו הסרט מחדש. ככל שהתקרבנו אל התאריך הבנו שגם הפעם החתונה לא עומדת לקרות, אבל כשזה הפך לאמיתי - הבוקס בבטן הרגיש בדיוק אותו הדבר. היינו בדרך לאולם כשהממשלה הודיעה על הסגר השני, כי קבענו פגישה ליישור קו לקראת האירוע שלנו. במקום להמשיך לנסוע לשם, עשינו פרסה וחזרנו הביתה".
הפרופורציה הייתה חלק בלתי נפרד מתהליך הדחיות של אור ומור: "הראש שלנו שיחק בין שני קצוות עיקריים: מצד אחד, את אומרת לעצמך 'אוקיי, דחית את החתונה וזה הכי מבאס בעולם, אבל זה הרע במיעוטו, בזמן שאנשים מאבדים את מקום העבודה שלהם, את הקרובים להם, ואת החיים שלהם'. מצד שני, רגע - האם כל זה אומר שאסור לי לחוות את העצב הפרטי שלי? היה שם משחק לא פשוט של לצאת מפרופורציה ולחזור אליה, אבל בסוף הבנו שאנחנו מעדיפות את הדחיות האלו, על אף הטלטלות שהן מביאות איתן, על פני חגיגה שמלאה בחששות ובסיכונים שמישהו, חס וחלילה, יחלה בגלל האירוע שלנו. ברגע שהבנו את זה, שלחנו לאורחים שלנו הזמנה שקראנו לה 'לא הזמנה לחתונה', שמזמינה אותם פשוט לעבור את התקופה הזו בבריאות".
'לא הזמנה לחתונה'חתונה אין - קוקטיילים ועוגיות יש
מי שהכי עזרו לאור ומור לצלוח את שתי הדחיות האלו, הם המשפחות, החברים והספקים של האירוע שלהן: "בתאריך הראשון שבו היינו אמורות להתחתן, כל רגע הייתה דפיקה בדלת הבית שלנו משליח אחר. החברים שלנו שלחו לנו קוקטיילים, עוגיות, גלידות, עוגות, פרחים - הבית פשוט התפוצץ מרוב תשומת לב. זה היה הכי כיף בעולם להרגיש עטופות, גם אם מרחוק, באנשים שהכי קרובים אלינו, והיה נעים להרגיש שהם חשבו עלינו ביום הזה".
"הבית פשוט התפוצץ מרוב תשומת לב""באותו הערב המשפחה של אור ארגנה לנו על האש מפנק, קישטה את כל הבית בבלונים ובפרחים, והכינה לנו מצגת עם כל מיני תמונות זוגיות שלנו מכל השנים - ממש 'מיני חתונה'. במקביל לכל זה, הדיג'יי המלך שלנו,
רם ארז, הציע לנו לעשות מסיבה בזום. הוא סיפר לנו שהוא עשה מסיבה כזו לחברים שלו ושזה עבד ממש טוב, אז אמרנו שנזרום עם זה. שלחנו לכל החברים והמשפחות שלנו לינק, רם דאג לחיבור חזק לאינטרנט ולרמקולים, והייתה מסיבה מטורפת שבה כולנו רקדנו מהבתים. זה עבד מעולה ושימח אותנו ממש, ובכלל - הרגשנו שסידרנו לכולם בריחה של שעתיים מהמציאות הלא פשוטה שהייתה אז. אה, ומיותר לציין שכל הקוקטיילים שהחברים שלחו לנו בבוקר, חוסלו לגמרי בערב".
"אחרי שדחינו בפעם השנייה, פנתה אלינו
מאיה אמדו, הצלמת שכבר הפכה לחברה. אחרי שהיא בדקה איתנו שוב מה שלומנו ואיך אנחנו מרגישות, היא שאלה אותנו אם בא לנו להיפגש לצילומי זוגיות, כדי לרומם קצת את מצב הרוח, ולהחזיר לעצמנו את ההתרגשות לאירוע שהתחושות שלנו לגביו כבר הפכו לקצת מרוחקות. אחרי שקצת התלבטנו, חשבנו שאולי זה באמת יכול להיות כיף, ואמרנו לה שנלך על זה. נפגשנו באחד מחופי הים של אשדוד, מאיה הביאה איתה טון של אנרגיות טובות, ופשוט הפכה לנו את הערב הזה להכי טוב ומרגש בעולם. בכלל, העובדה שגם רם וגם מאיה הם אלו שיזמו את הרעיונות הכל כך מדהימים האלו, מראה לנו שעשינו בחירה מושלמת".
עכשיו, רגע לפני שזה קורה, שלחו אור ומור את ה-"save the date" שלהן לאורחים, וגם את ההזמנה, לאירוע שסוף סוף עומד לקרות: "לאורך כל התקופה הזו שאלו אותנו 'נו, מה עם החתונה?', ואף פעם לא הייתה לנו תשובה לשאלה הזו, פשוט כי באמת לא ידענו מה יהיה ומתי. ב-"save the date" שלחנו להם תמונה שכתוב עליה "הפעם באמת", כי הפעם הייתה לנו תשובה. עכשיו אנחנו בסגירת פינות לקראת האירוע, כמו קניית זוהרים לרחבה וטעימות באולם, והאמת - פתאום לא ממש בא לנו שהתאריך יגיע. רם ארז, הדיג'יי, אמר לנו: 'בנות, תחשבו על זה, ברגע שזה יקרה באמת, בסוף זה גם ייגמר'. היה משהו בכל הדחיות האלו שהפך את החתונה שלנו למעין אירוע מתגלגל ואינסופי, ובינינו, אם נשים לרגע את הבאסה של הדחיות בצד, היה בזה משהו נחמד".
"הפעם באמת" - החתונה של אור ומורלסיום, אור ומור משתפות אותנו בכמה טיפים להתנערות ממה שהיה, ולציפייה ממה שיהיה: "קודם כל, חשוב לזכור את הסיבות שגרמו לדחיית את האירוע. זה לא שהדחיות קרו סתם כי מזג אוויר היה לא נעים באותו היום, אלא בגלל עניין ענק שהשפיע על העולם כולו. מעבר לזה, בסוף תדעו שמחכה לכם אירוע סופר מרגש, שיצא לפועל בדיוק כמו שתכננתם, ואולי אפילו טוב יותר. במקרה שלנו, לא רק החברים והמשפחות מהארץ יוכלו להגיע, אלא גם אלו שגרים בלוס אנג'לס, והאירוע יוכל להתקיים באווירה משוחררת, עם ריקודים, ובעיקר בלי עננה של חוסר ודאות מעל הראש".
ובנימה אישית,
אור ומור, אנחנו מאוד מתרגשים בשבילכן ומאחלים לכן מזל טוב, אושר, חברות טובה ומי יתן והאהבה תמשיך תמיד לנצח!
תמונה: מאיה אמדו
