שמחים שאהבת,
כדי לשמור את הבחירה שלך ולהציג לך תוכן מותאם אישית עליך להתחבר למערכת.
התחברות
תודה, אולי בפעם הבאה.
mitformit
להמשך גלישה באתר
x
התפתחות אופנת שמלות הכלה
אנו רגילים לחשוב, כי אופנת שמלות כלה הן דבר שריר, קיים וייחודי אשר היה כאן תמיד. אך ישנן וריאציות שונות והתפתחויות מכוונות של תופעה זו, והיא אט אט הפכה להיות חלק מתעשיית האופנה המודרנית והמערבית.
המאמר הבא ינסה לעמוד על קווי דמיון בין טקסי חתונה של תרבויות שונות וכיצד התרבות הישראלית, שהינה חלק מהתרבות המערבית, לקחה את הטקס צעד אחד קדימה והפכה אותו לשפה אופנתית שהיא חלק בלתי נפרד מהאירוע.הכנת הכלה לטקס החתונה הינו ריטואל שאפשר לראות אותו בתרבויות רבות ורחוקות, ואף הולך אחורה, שנים ארוכות, בהיסטוריה האנושית. בתופעת ברית הזוגיות יש משהו אוניברסליסטי וכמעט דומה בבסיסו בכל התרבויות האנושיות. אפשר לראות קווי דמיון משמעותיים מאוד בין חברות מאוד רחוקות כביכול. שבטים באפריקה לדוגמא עורכים וריאציה מאוד מסוימת של הכנת הכלה לטקס ברית הזוגיות, בה הכלה נצבעת בצבעים עזים ועונדת שרשראות, תכשיטים וענקים מוחצנים.
בתרבות המערבית הכלה עוברת תהליך של התמרקות והתייפות לקראת טקס החתונה במגוון אמצעים שבמרכזם שמלת הכלה המהודרת, איפור הפנים וסידור השיער. בשתי התרבויות ישנן הכנות אסתטיות, כך שהכלה עוברת תהליך היטהרות מסוים עד הטקס עצמו. בנוסף, ליווי של חבריי הסביבה הקרובה של הכלה הינו דבר נפוץ הן בתרבות המערבית והן בתרבות השבטית. פרטים בקהילה אשר באים ביחסי שארות עם הכלה בדרך כלל מלווים אותה בהכנות, ומסייעים לה במלבושה, בארגונה ובסידורה.
עם זאת שמלות כלה בעולם המערבי פיתחו אסתטיקה מאוד מסוימת ומאוד שמרנית. רוב השמלות התפתחו בתוך עולם דתי ונוצרי כך ששחור מסמל אבל וכישוף, ולבן מסמל טוהר וטוב. הדיכוטומיה הזו מאוד אופיינית לנרטיב הנוצרי בו יש גן עדן וגיהינום, אלוהים ושטן. כך, בעצם, הלבן הכל כך מוכר של שמלות הכלה צמח מתוך הרעיונות הללו ומסמל את רוח הקודש, הטוב והברכה אשר ישרו על הזוג. מן המקומות הללו צמחה אופנת החתונות בעצם. בבסיסה, אותם רעיונות עמוקים ודתיים אשר להם משמעויות מיסטיות, שלאט קיבלו נרטיב אופנתי ומסורתי. כיום, אפשר לראות שנשארנו רק עם אותם תוצרים סופיים של סמלים שנפרדו מהכוונות הדתיות שלהם, אך נשארו עם המשמעויות העמוקות של טוהר, טוב, ברכה ועוד.
ההתפתחות היותר מאוחרת של שמלות הכלה, החלה להיפרד מהסמלים הדתיים ונשארה עם העיצוב המפואר, הגרנדיוזי והלבן. התקופה המודרנית שהביאה לעליית התיעוש והתרבות העירונית לקחה את האופנה הזו צעד אחד קדימה. המיכון והתעשייה החלה לייצר שמלות כלה בפס ייצור, ועל כן היה צורך לתבנת את אופן הכנת השמלות, מה שהשטיח עוד יותר את הסמלים העמוקים והשאיר את האסתטיקה בלבד שהלכה והשתכללה. דבר זה הולך צעד צעד עם החילוניות שהתגברה. יש כאן יציאה מהדת והמסורת אל עבר משמעויות יותר תרבותיות וחברתיות מאשר דתיות.
עם כל ההתפתחויות השונות נשארנו עדיין עם הדברים הבסיסיים של טקס החתונה והזוגיות. מטרת שמלת הכלה הינה להעצים את הכלה ביום חתונתה ולהכניס אותה אל נישואיה כאשר היא ממורקת, מטוהרת ומלאת הוד. השמלה הלבנה, הבוהקת והזוהרת מבליטה את הכלה משאר האורחים ומסמנת את מעמדה המיוחד, דבר שכאמור דומה אצל בני אנוש בכל התרבויות. מוטיב הלבן בתרבות המערבית משמעותי ביותר ואינו מתבטא רק בשמלת הכלה, אלא גם בתפאורה הכוללת של האירוע - השביל אל החופה, החופה עצמה ופריטים נוספים, לובשים לבן ומחדדים את משמעות הצבע וסמלו.