איך לכתוב חוות דעת?

לשון הרע הוא תחום משפטי המבוסס עוד על פרקי אבות (וכבר נאמר - "טוב שם משמן טוב") אך יישומו בתקופה המודרנית אינו פשוט. במאמר הזה אנסה לסקור בקצרה את דיני לשון הרע והתייחסותם לביקורות גולשים על עסקים – האם קיים סיכון בעת מתן ביקורת (שלילית) על עסק מסוים, ואם כן – איך מצמצמים את הסיכון ואיך ניתן להביא נושאים חשובים לידיעת הציבור מבלי לפגוע בעסקים עליהם אתם כותבים.

רשתות חברתיות דוגמת פייסבוק, אתר רמקול, אתר mit4mit ואחרים הנם פלטפורמה מצוינת לקדם מטרות חברתיות חשובות, אך כשאתם עושים זאת – דאגו לעשות זאת בזהירות ובצורה עניינית וסבירה. על כל פעולה להתבצע במידה. אם תנקטו בשפה קשה ובעייתית, תציגו עובדות לא נכונות, תניחו מסקנות שגויות, תפגעו בעסק בצורה לא סבירה או נכונה ובכלל – "תגזימו", ככל הנראה תסתבכו.

ולכן המלצותיי תחילה כדי להימנע מלשון הרע:
*עשו שימוש בעובדות, ובעובדות בלבד.
*כאשר אתם מביעים את דעתכם, הבהירו שזו דעתכם ואין זו עובדה.
*היצמדו לשפה נקייה ועניינית; ללא קללות, השמצות או קריאות לחרם כזה או אחר. תארו את השתלשלות העניינים המדויקת והנכונה ואל תוסיפו.
*אל תקראו לפגיעה בעסקים אלא פשוט ספרו את סיפורכם.
*אל תשתמשו במילות גנאי או תיאור אחרות ("נוכלים", "רמאים", "תזהרו מהם", כולן הן פתח לצרות).
*כתבו רק בנושאים שיש להם עניין החורג מארבע אמותיכם – עניין ציבורי כללי. לשון הרע שנכתבה בעניין שאין לו עניין ציבורי כללי – לא תהנה מהגנת החוק.
*קחו בחשבון שבכל מקרה, יתכן שבית המשפט יקרא את דבריכם בשונה מכפי שאתם קוראים אותם, ולכן במקרי ספק – אל תכתבו דברים המהווים לשון הרע.
*אם יש ספק – אין ספק; אל תפרסמו. הפעילו "צנזורה אישית" על מנת למנוע מצב בו תפגעו באחרים ותוציאו לשון הרע.
*לפרסם מותר – זהירות מחויבת!

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 הוא החוק הרלוונטי המתייחס לתחום אותו אסקור כעת. עיקרו: הגנה על שמו הטוב של אדם או של בעל עסק מפני פגיעה בלשון הרע שנעשית על ידי אחרים באופן שאינו פרטי.

1. מה זה לשון הרע בכלל?
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע קובע -"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(1)   להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2)   לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3)   לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4)   לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;"

2. וזה מספיק כדי להוות לשון הרע?
לא. לא די שיש בדברים כדי לבזות או לפגוע בשמו הטוב של אדם, צריך גם שהדברים יתפרסמו. כלומר, יובאו לידיעת מי שאינו הדובר והנפגע. כך למשל, אם תקללו ותשמיצו בעל עסק בהודעות פרטיות בפייסבוק – לא תקום לו עילת תביעה כנגדכם בלשון הרע.

3. אבל בכלל לא התכוונתי להשמיץ. רק להזהיר אחרים
בלשון הרע אין כל משמעות לכוונתכם בעת ביצוע הפרסום. לעיתים, לכוונתכם יש יכולת לפגוע בכם אף יותר מהרגיל, אך אם הוצאתם לשון הרע הרי גם אם לא התכוונתם – אתם עלולים להיות אחראים ונדרשים לפצות את בעל העסק הרלוונטי.

4. רק קיללתי. זה לשון הרע?
ובכן, במקרים רבים אם המדובר בקללות בלבד יתכן מאוד שבית המשפט יקבע שאין מדובר בלשון הרע.אלא שטבעו של עולם הוא שגידופים וקללות אינם מופיעים כשהם לבדם, ובמקרה כזה הצטרפותם של גידופים לדברים פוגעים אחרים, עלולה לפגוע בכם יותר.

5. כיצד אגן על עצמי במקרה שטוענים שהוצאתי  לשון הרע?
גם אם הדברים שכתבתם מהווים לשון הרע, יתכן שהדין מקים לכם הגנה. בחוק איסור לשון הרע מצויות מספר הגנות אפשריות ובענייננו נבדוק שתיים מהן: הגנת אמת בפרסום (הידועה בשמה הקליט "אמת דיברתי") והגנת תום הלב. אם אתם משוכנעים לגמרי באמיתות דבריכם (ויש לכם הוכחות המוכיחות זאת), אם מה שכתבתם הוא מה שאכן היה ולא הרחבתם ו"פיארתם" את המעשים מעבר לעבודות עצמן ואם דבריכם עוסקים בנושא שיש בו עניין ציבורי – יתכן מאוד שעל אף שדבריכם נחשבים לשון הרע, יקבע בית המשפט שעומדת לזכותכם הגנה.במצב כזה חשוב לשים לב שהפרסום יהיה במידה ובהיקף הנדרש ולא יחרוג מכך; שלא תהיה בו פגיעה החורגת מהסביר בבתי העסק וכדומה. בבסיס הגנת תום הלב עומדת ההכרה כי ישנם מצבים בהם המחוקק מעוניין בהתבטאות חופשית, על אף שיתכן ויש בה מידה מסוימת של לשון הרע. גם כאן, כבכל מקום אחר, מדובר בעניין שלך זהירות, הגיון סביר ומידה. תום הלב שלכם חייב להתקיים רק במסגרת אחת או יותר מהנסיבות המפורטות בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע. אם לא ברור לכם שהמקרה שלכם נכנס באחד מאלו (ובמרבית המרים זה יהיה המצב), אל תסמכו על הגנת תום הלב שתסייע לכם, אפילו אם אתם מרגישים תמי לב לחלוטין.

6. הסעד (פיצוי) בעקבות לשון הרע
בתי המשפט בדינם בלשון הרע יכולים לפסוק מגוון סעדים. החשובים ביניהם הם שניים: צו מניעה והפסקת הפרסום, וכן – פיצוי. חוק איסור לשון הרע קובע פיצוי בלא הוכחת נזק העולה עד כדי 50,000 ש"ח לכל הפרה. כלומר, יתכן שהסכום יהיה נמוך מכך (ובדרך כלל זה המצב), אך הסיכון כאן אינו ניתן לביטול וזלזול.שימו לב שאם יקבע בית משפט שהוצאתם לשון הרע על בעל עסק, הוא יהיה זכאי לקבל מכם פיצוי גם אם לא גרמתם לו נזק בפועל!

7. אני בכלל בעל עסק ואני רוצה לתבוע לקוח שהוציא עלי לשון הרע
כמובן שגם זה אפשרי. במצב כזה, מומלץ לבעל העסק לתעד ככל האפשר את מעשי לשון הרע, ולאחר גמר התיעוד ליצור קשר עם עורך דין מומחה שייעץ לו ביתרונות ובחסרונות של הגשת תביעה כאמור.אל תעשו צעד כלשהו מבלי להיעזר בעורך דין, שכן בכך תוכלו לפגוע באופן אנוש בתביעתכם העתידית.צריך להוסיף כמה מילות סיכום: יתרונות, חסרונות, אולי יש דוגמא מהזמן האחרון של מקרה שאתה יכול לתת כדוגמא (כמובן בשינוי פרטים).

ההמלצות במאמר הן המלצות כלליות, הן אינן רלוונטיות למקרה ספציפי אלא מתבססות על חוק איסור לשון הרע והפסיקה בעקבותיו כפי שהיו ידועות במועד כתיבת מאמר זה. ההמלצות הנ"ל הן כלליות וכוללניות ובכל מקרה ומקרה יתכן שיש גורמים רבים נוספים שיכריעו את המקרה לשבט או לחסד. לכן, בכל מקרה ספציפי שקרה לכם – אל תסתמכו על הכתוב במאמר אלא בידקו את עצמכם היטב וקבלו ייעוץ משפטי שייגן עליכם במקרה שלכם.המאמר נכון למועד העלאתו לאתר בלבד ונכתב על ידי עורך דין יורם ליכטנשטיין, המתמחה בדיני טכנולוגיה, אינטרנט, קניין רוחני, לשון הרע והוצאת דיבה.