לפעמים, דווקא כשמפסיקים לחפש, מוצאים. אחרי זוגיות ארוכה שהסתיימה ושנה וחצי של הכרויות שהובילו לשום מקום, מירי כבר הייתה על סף ייאוש. ואז הגיע בן. באוקי-קיופיד, המקום שבו כבר לא תלתה תקוות, התרחש הקסם - חיבור מיידי כבר מההודעה הראשונה.
יש משהו רומנטי במיוחד בסיפורים שמתחילים ברשת ומסתיימים באהבה אמיתית. מירי מנהריה ובן מעכו, הם הוכחה שלפעמים הבחירה המדויקת נמצאת במרחק לחיצה אחת.
אחרי שנתיים ושלושה חודשים של זוגיות הגיע הרגע. בן ארגן הפקה מרשימה באולמות האבירים בעכו העתיקה, לוקיישן עם אופי היסטורי שהעניק רקע ייחודי להצעה. מירי לא חשדה בדבר. כמה ימים אחרי יום הולדתו של בן, המשפחה שלו תכננה (לכאורה) ארוחה חגיגית במסעדה. מירי הגיעה הישר משנ"צ עמוק. ככלה שאוהבת להגיע מתוקתקת, היא היתה מאופרת חפיף ולא השקיעה. בסוד היא מגלה: "אם רק ידעתי, הייתי חופפת לפחות את השיער…" ומה אנחנו אומרים? אולי דווקא הרגע הטבעי והלא מתוכנן הפך את ההצעה לקסומה יותר (:
מירי לקחה את הזמן כדי לתכנן את החתונה בצורה הדרגתית, כ- 11 חודשים מהאירוסין ועד לחתונה. כזוג צפוני, היה ברור לשניהם שהחתונה תתקיים בצפון. הבחירה נפלה על
אחוזת סנדרין במושב רגבה: גן קסום בעיצוב חדשני המשתרע לאורך אמת מים רומית עתיקה.
אחד האלמנטים המיוחדים בדרך לחתונה של מירי ובן הייתה החינה שחיברה בין עולמות תרבותיים שונים. מירי, שמגיעה מרקע סובייטי-בלארוסי, ובן, ממשפחה טוניסאית-טורקית, מצאו את עצמם מתכננים טקס חינה משותף למרות השוני התרבותי. מירי משתפת שכבר בתחילת הקשר, כשיצאו רק כמה חודשים, חמותה לעתיד הכינה אותה לעובדה שהיא צפויה לעבור טקס חינה. מירי יצאה לתכנון מצוידת בהמון סקרנות. היא לא ידעה כלום על חינות, והיתה צריכה ללמוד הכל מאפס: מה זה האירוע הזה? מה עושים בו? איך הוא אמור להראות?
התוצאה הייתה אירוע אותנטי שמירי השתלבה בו באופן שהצליח להפתיע אותה. החינה עוצבה עם שטיחים, קישוטים אותנטיים, גמל בכניסה, וקשתות וילונות בצבעי טורקיז ומנטה. שיא הטקס המסורתי היה כמובן מריחת כפות הידיים בחינה, כסמל וסגולה לחיים טובים, זוגיות מבורכת, ומלאה באושר. ככלה במידות גדולות יחסית, מירי השקיעה זמן במציאת מלבישה מתאימה, וביחד עם חמותה ואמה השוו מחירים ותלבושות עד שהגיעו לתוצאה המושלמת: תלבושת נוחה לריקוד שהתאימה לה פיקס.
ביום הגדול, מירי בחרה להתארגן בבית הוריה, המקום שהרגיש לה הכי נכון ומצד שני, מרווח ונוח לכל הצוות. אחיה, ספר במקצועו, הקצה עבור מירי את חדר העבודה האישי שלו עם כל התפאורה שמאפשרת התארגנות נוחה: כסא ומראת גוף ופנים גדולה ורחבה. כמאפרת מקצועית, מירי איפרה את עצמה בפינה שקטה בסגנון שהיא הכי אוהבת. רגע השיא של הבוקר היה במפגש החגיגי בין השניים, רגע שמירי מתארת 'הזמן פשוט עצר מלכת ושנינו היינו בשוק'. התרגשות, דמעות ולא מעט פרפרים בבטן הפכו את המפגש לאחד הרגעים המשמעותיים ביותר של היום.
מירי משתפת בתובנה עוצמתית מהיום הגדול: בניגוד לכלות רבות שלא באמת "נמצאות" בחתונה שלהן (פיזית כן, נפשית לא), מירי הייתה נוכחת באופן מלא, מבלי לדאוג לתכנונים עתידיים. איך קרה הקסם? לאורך כל האירוע היא הזכירה לעצמה: "עכשיו אני הכלה. זו החתונה שלי". היא משתפת שלמרות שזה נראה מוזר לדבר לעצמה, האמירה הזו עזרה לה להתחבר לרגע, להאט את החוויה ולהבטיח שהיום לא יחלוף במהירות כפי שקורה לזוגות רבים.
מתחילת האירוסין ועד ליום החתונה, מירי מצאה את עצמה במסע עמוס עד החופה, כשלצידה לאורך כל הדרך עמדה קהילת מועדון כלות מספרות. היא הצטרפה למועדון אחרי כמה חודשים של אירוסין, בעקבות היכרות מוקדמת עם שלי גולן, מנהלת המועדון.
כיוצרת תוכן שאוהבת לשתף ולפטפט, מירי ראתה במועדון פלטפורמה אידיאלית לביטוי עצמי וליצירת קשר עם כלות אחרות שמתמודדות עם אותן שאלות. "היופי במועדון הוא שיכולתי להתייעץ ולשתף בנושאים שמעניינים רק כלות כמוני, כמו הפרטים הקטנים של תכנון החתונה, בלי להרגיש שאני "חופרת" לחברים או לחתן".
כמו כל כלה, גם מירי בחרה בקפידה את הספקים שילוו אותה ביום המיוחד.
הצלם יוסי פנסו, שצילם את כל החתונות במשפחתו של בן, הביא המון זרימה ויצירתיות לתהליך. "בגלל שאנחנו מצחיקים ושטותניקים באופי שלנו, יוסי מיד עלה על זה, והעמיד אותנו בפוזיציות מגניבות".
בניגוד לכלות אחרות, מירי בחרה לרכוש את שמלת הכלה באתר עלי אקספרס, אחרי שחיפשה את השמלה המושלמת במעל 10 מקומות והתאכזבה. דווקא בעלי אקספרס אחרי כמה תיקונים לא מורכבים היא הגיעה לתוצאה החלומית: שמלה פייתית ונסיכתית כמו שדמיינה, רק בלי ההוצאה הגדולה הנלווית לשמלה כזו.
ומה לגבי האיפור והשיער? כמאפרת ויוצרת תוכן ברשת בתחום האיפור, היה ברור למירי שתאפר את עצמה ביום החתונה. "הרגיש לי מוזר לתת למאפרת אחרת לגעת לי בפנים, בעוד אני מכירה את עצמי, את סוג העור שלי ואת האיפור שנראה עלי הכי טוב", היא משתפת. לבקשתה של מירי, מעצבת השיער מעין דהן, יצרה תלתלים מוקפדים שבלטו בין שלל התסרוקות המוברשות. הלוק היה תואם לשמלה, נסיכתי ופייתי. בזכות העובדה שמעין קיבלה רק את מירי ביום הגדול (כלה אחת ביום) היא יכלה להעניק שירות אקסטרה ולהשקיע גם באם הכלה.
את החופה המרגשת הוביל הרב
אליעזר אוירבך, שיצר חוויה אישית ומצחיקה עם טקס החלפת נדרים ואמירה משותפת של "אם אשכחך ירושלים".
הדיג'יי פיל קוסינוב הרים את הרחבה עם מיקס מושלם של שנות ה-2000, קלאסיקות ישנות, לטיני, מזרחי, רוסי ואפילו רוק כבד לבקשת בן. "המון אנשים שלא רקדו באירוע כבר שנים, אמרו שהאירוע שלנו הניע אותם לרקוד והחזיר אותם שנים אחורה".
ליוסי פנסו, הצטרף צלם המגנטים ישי בן סימון, שהוציא תמונות מעולות ברמה של צילום סטילס.
ומה לגבי קצת פאן וצחוקים? הזוג ארגן עמדת צילום קריקטורות מקורית בחסות חברת "קלימנטינה" שהפכה את המצולמים לדמויות קומיקס מצחיקות. על כל ההפקה ניצח מנהל האירוע, אריאל אבקסיס, שהשתדל להיות תמיד צעד אחד לפני כולם. מירי משתפת: "יכולנו להישען עליו ב-100%, להתייעץ ולשאול כל שאלה. אריאל תמיד הרגיע אותנו".
החתונה של מירי ובן מוכיחה שכאשר נשארים נאמנים לעצמכם ולא מפחדים להביא את האופי שלכם לאירוע, יוצרים חתונה שכולם זוכרים. כפי שמירי בעצמה סיכמה: "כל אורח שם לב שהחתונה שלנו היא פשוט אנחנו, אי אפשר היה להתבלבל".
קרדיטים לספקים שלקחו חלק בהפקה:
לוקיישן: אחוזת סנדרין רגבה
מגנטים: ישי בן סימון
ניהול אירוע: אריאל אבקסיס
דיג'יי: פיל קוסינוב
עמדת צילום: Klimantina
עיצוב שיער: מעין דהן מסרקת ומאפרת כלות
רב מחתן:
אליעזר אוירבך
הפקת חינה: דיקלה וקנין אגדת מרוקו
צילום חינה: עומר שטיינברג
סושיאל: נעה סושיאל