משדה הקרב לרחבת הריקודים: ספקים מילואימניקים משתפים
הפעם החלטנו להרים לאנשים, שבינינו, הכי מגיע להם צל"ש: על מדים, תוך כדי מילואים, הם מתפעלים את העסק שבנו ב-10 אצבעותיהם. מדובר בספקים המילואימניקים היקרים שלנו.
מעיין מלכה, מעצבת שמלות כלה מקיבוץ הגושרים, נאלצה להעתיק את העסק לתל אביב, כשהיא סופגת בעצמה את ההפסדים.
נוי שלום הפקת אירועים לא ישנה כמעט בלילה כדי להצליח לשלב בין המילואים לעבודה.
איתן ון, צלם סטילס ווידאו איבד במלחמה חברה קרובה שעבדה איתו אבל ממשיך בכל הכוח, ודוד
מחברת שיבולים עדיין בהלם מההפסדים שהחברה ספגה.
צוות Mit4mit ישב לשיחה עם אנשי ונשות המילואים כדי לברר האם השירות הצבאי פגע להם בעסק ואיך נראית חזרה משגרת מילואים לעולם החתונות, ומצאנו אנשים אמיצים שחזרו לבתי העסק שהשאירו בעורף, נחושים להרים אותם מחדש.
איתן ון, הוא צלם וידאו וסטילס ירושלמי, שהתייצב למילואים בשביעי באוקטובר יחד עם הצוות שלו. כבר בבוקר מצא את עצמו עולה על מדים, ומצטרף ללוחמים שירדו להילחם במחבלים בשדות סביב הקיבוצים בעוטף עזה. משם, המשיך בשירות בעוטף במשך שלושה חודשים במסירות נפש.
למרבה הצער, בדומה לבעלי עסקים רבים, העסק לא חיכה
לאיתן, ותוך כדי הגיוס הוא נאלץ לבטל לא מעט אירועים.
תוך כדי הגיוס נאלץ לבטל לא מעט הזמנות.
מה היה האתגר הכי גדול עבורך בתקופה הזו?
"בימים שאחרי השביעי באוקטובר, היה הרבה מאוד חוסר ודאות כך שהיה צורך לבטל כמה חתונות. אבל זה בפירוש לא היה החלק הקשה ביותר עבורי. החזרה לשגרת הצילום הישר מהמילואים היתה החלק הכי מאתגר. הלחימה ממלאת אותך בתחושה של שליחות בעלת חשיבות לאומית, ולא קל לעבור משם לצילום חתונות, ענף עם חשיבות אישית, אבל לא לאומית. בתקופה שהייתי במילואים, ניהלו עבורי את היומן ועזרו לי לתמרן מול הפרויקטים, אבל אחרי שחזרתי לקח לא מעט זמן להסתגל מחדש".
שתף אותנו בסיפור מתקופת השירות שאתה לא יכול לשכוח
איתן מתרגש כשהוא מספר על מקרה שהתרחש כמה ימים אחרי מתקפת הטרור בשמחת תורה: "כמה ימים אחרי ה-7 באוקטובר, איבדתי חברה קרובה מאוד, צלמת מוכשרת שעבדה איתי והתעקשה להתגייס בצו 8. ביום חמישי בבוקר היא עוד צילמה סלפי עם אבא שלה. זמן קצר לאחר מכן, שמענו את הידיעה המרה "צעירה כבת 20 נפצעה קשה מפגיעת רקטה בשדרות".
עדי ברוך, שעבדה בצמוד לאיתן בצילום אירועים, עוד הספיקה להכנס לעיר שדרות עם המפקד שלה בעיצומו של מטח מטורף של רקטות. "עדי הייתה גיבורה מדהימה, ואני ממשיך לצלם באהבה את הזוגות שלי לזכרה, בדיוק כמו שהיא אהבה לעשות בחייה", משתף איתן.
"עדי היתה אדם מדהים וגיבור, ואני ממשיך לצלם באהבה את הזוגות שלי לזכרה, בדיוק כמו שהיא אהבה לעשות בחייה". | עדי ברוך ז"ל.
"היום אני חוזר לשגרת צילומים, ולשמחתי אנחנו בעונת השיא. נכון שעוד מעט מחכה לי סבב מילואים נוסף, אבל בשורה התחתונה העסק בצמיחה. בענף החתונות היום יש נכונות הולכת וגדלה להעסיק דווקא מילואימניקים, וזו נקודת זכות עבורי".
לדבריו, למרות הקושי שבדבר, הוא נחוש להרים את העסק: "ההתגייסות של הציבור הישראלי חשובה מאוד. אני קורא לכולם לרכוש שירותים דווקא ממילואמיניקים. זה יעזור לכל מילואימניק להוריד מעצמו לפחות חזית אחת".
כאן המקום לפנות לזוגות שאחד מבני הזוג במילואים: איתן ישמח להעניק לכם הטבה מיוחדת.
צוות MIT4MIT שולח לך חיבוק ענק.
"אני קורא לכולם לרכוש שירותים דווקא ממילואמיניקים. זה יעזור לכל מילואימניק להוריד מעצמו לפחות חזית אחת".
כמו בעלי עסקים רבים, גם
נוי שלום, מפיקת אירועים, התעוררה ב-7 באוקטובר מהאזעקות, ומיד הבינה את ההשלכות על חייה, הפרטיים והמקצועיים. "מהרגע שהתחילה המלחמה, גויסתי למילואים עד היום. עוד לפני שנהייתי מפיקת אירועים, שירתתי בקבע כאחראית על מערך הרפואה בגדוד הגנה אווירית".
"עוד לפני שנהייתי מפיקת אירועים, שירתתי בקבע כאחראית על מערך הרפואה בגדוד הגנה אווירית".
מה היה האתגר הכי גדול עבורך בתקופה הנוכחית?
"להיות ביחידה פעילה זה שירות כשלעצמו הוא מאוד מאתגר. במקביל למציאות המורכבת של המלחמה, כל הזוגות שלי קיבלו פיק ברכיים. באותו רגע, הבנתי שלא מתאים לקחת אירועים חדשים. נעניתי למילואים ויצאתי למעין פגרה מאוקטובר עד מרץ. הייתי מסורה למילואים 24/7 ובמקביל הייתי צריכה לתת לזוגות שלי מענה מקיף כדי לדחות/לבטל את החתונות המתוכננות שלהם במינימום נזק".
והיום? את משלבת בין הדברים?
"כמובן! אין ספק שהשילוב בין אחריות צבאית כל כך גדולה לבין הפקת אירוע שלם עבור הזוגות שלי, הוא קשוח ואפילו מאוד. אבל עם הזמן גיליתי שהחתונות שאני מפיקה הן אלה שנותנות לי את החמצן להמשיך בכל הכוח. המלחמה הזו קשה מנשוא וכאב הלב הוא גדול, אבל למזלי זכיתי במקצוע שרק מרומם את הנפש. ובעצם הזוגות והשמחות הם אלה שנותנים לי איזון וכוח בתקופה שכזו גם להמשיך את המילואים.
היום תודה לאל אני רואה שיש עליה בביקוש לשירות הפקת אירועים. הרבה מהקהל הישראלי מחפש מפיק/ה דווקא עכשיו, בגלל המלחמה. לדעתי מפני שקיימת מורכבות בניהול חתונה בצל מלחמה, עם כניסה למרחבים מוגנים. מאז חודש מרץ אני נותנת את כל כולי לשילוב בין 2 התפקידים, כי לשמחתי החלה עונת האירועים והשמחות. אני מנהלת שגרה עמוסה מאוד: ״בבוקר רצה למילואים ונותנת מענה מרחוק לזוגות שלי, ובערב מקיימת פגישות ומנהלת את החתונות היפות שלהם״.
"אני מנהלת שגרה עמוסה מאוד: בבוקר רצה למילואים, ובערב נותנת מענה איכותי לזוגות".
"לא הרבה. אפשר לספור את שעות השינה שלי על כף יד אחת, אבל אני עושה את זה באהבה. הכוח מגיע מהמחויבות שיש לי לזוגות, שהם כמו משפחה עבורי. אני משתדלת לשדר להם שהכל בשליטה, עד כדי כך שיש זוגות שלא יודעים אפילו שאני עושה מילואים במקביל. אני תמיד משתדלת לתת לזוגות את האקסטרה, זה התענוג שלי".
נוי יקרה, בעינינו את השראה!
"הכוח מגיע מהמחויבות שיש לי לזוגות, שהם כמו משפחה עבורי".
במעיין מלכה, מעצבת שמלות כלה מצפון הארץ, המלחמה פגעה באופן קשה, שטלטל את עולמה מבחינה כלכלית ורגשית כאחד. כמו חיילי מילואים רבים, גם מעיין הוקפצה בשביעי באוקטובר לתקופה לא ידועה. "בבת אחת יצאתי למילואים בשביעי באוקטובר, ובגלל שאני קצינה, לא היה לי ספק
אם יקראו לי, אלא שאלתי את עצמי
מתי. אמא שלי עזרה לי לסדר את שמלות הכלה שהוזמנו לאותו השבוע מול הלקוחות. תוך כדי אריזת המדים, הכנסתי את כל השמלות של הלקוחות לקייסים, ויצאתי לשטח".
"בבת אחת יצאתי למילואים בשביעי באוקטובר, ובגלל שאני קצינה, לא היה לי ספק אם יקראו לי, אלא שאלתי את עצמי מתי".
"אחרי המילואים, לא היה לי עסק לחזור אליו"
בגלל מתח רב בגבול הצפוני ובפרט בקיבוץ הגושרים בו נמצא הסטודיו של מעיין, כל ההזמנות לשמלות חדשות בוטלו. "כמה ימים לפני החזרה לעבודה אחרי המילואים, גיליתי שאין לי כבר עסק לחזור אליו.
המדינה לא הצליחה למצוא עבורי פתרון הולם, ואף גורם רשמי לא עזר לי בעסק. הייתי צריכה להמשיך לשלם שכירות על הסטודיו, ובה בעת למצוא מקום חדש וקהל חדש כי הלקוחות שלי חששו להגיע לקיבוץ. אם בעבר העבודה שלי היתה בעיקר מפה לאוזן, כעסק מצליח ומשפחתי, אחרי 4 חודשים הייתי צריכה לבנות אסטרטגיה שלמה, ליצור תוכנית שיווקית ולהמציא את עצמי מחדש".
הסטודיו שלי בהתחלה קפא לגמרי, וכך גם אני. רק במרץ התחלתי להזיז את העסק למקום חדש, והתחלתי לנסות לקבל כלות חדשות. הסטודיו עבר ללוקיישן חדש בתל אביב, והייתי צריכה לעדכן את הכלות הקיימות שעברתי מקום, ובמקביל, לנסות להגיע לקהל שלא הכיר אותי בכלל.
"גיליתי שאין לי כבר עסק לחזור אליו".
איך העבודה באזור המרכז לעומת העבודה בצפון?
הרבה פחות מובנת מאליה. אם בקיבוץ הגושרים הייתי רגילה שהעבודה מגיעה אליי עד לדלת, באזור המרכז זה בכלל לא כך. אני חייבת לבלוט יותר, לבנות אטסטרגית פרסום ושיווק מתקדמת כדי שכלה בכלל תסתכל לכיווני. חוץ מההפסד של הלקוחות הצפוניות, הפסדתי גם קולקציה שלמה, מפני ששירות המילואים יצא בזמן שהייתי אמורה לעצב קולקציה חדשה, והעיצוב נדחה.
מעיין משתפת בכאב: "לא חשבתי פעמיים לפני שיצאתי לשרת את המדינה. כבר ב-7 באוקטובר ירדתי ללחימה עם הגדוד, אני הייתי מוכנה לתת את כל כולי, ומאוכזבת מכך שלא קיבלתי כמעט כלום בחזרה.
הסטודיו שלי כרגע בתל אביב, וסגרתי חוזה במקום עד אוגוסט במטרה לשמור על יציבות כלשהי כלפי הלקוחות. למזלי, הלקוחות מהצפון מפוזרות בכל הארץ ומצליחות להגיע גם אליי לתל אביב.
אפשר לומר שהצלחתי ליצור יש מאין וזכיתי מצד הכלות לחיבוק גדול, כי הרבה כלות מבינות את המצב המורכב ומגיעות אליי מרחוק, אבל מצד שני, המדינה לא מכירה בקושי וכמעט ואין לי תמיכה כלכלית או פיצוי על התקופה הקשה שעברתי ואני עדיין עוברת".
מעיין אהובה, הסיפור שלך נגע בנו. אנחנו יותר ממזמינים את הכלות של Mit4mit להסתער בהמוניהן על הסטודיו של מעיין בתל אביב. קדימה!
"הצלחתי ליצור יש מאין וזכיתי מצד הכלות לחיבוק גדול, כי הרבה כלות מבינות את המצב המורכב ומגיעות אליי מרחוק".
אם יש עסק שמגיע לו את מלוא הקרדיט, זה
שיבולים בית לאירועים. שלושת השותפים בעסק: אורי, דוד ונעם, התייצבו לשירות המילואים ב-7 באוקטובר ללא שהיות. דוד, שמשתתף בראיון מספר שיצא לו להלחם בכל המוקדים הבוערים: החל ממרכז רצועת עזה, דרך החזית הצפונית ליד מטולה ועד לשג'אעייה. השחרור מהמילואים יצא באמצע ינואר, וללא הפוגה, שלושת השותפים חזרו יחד לעבודה בקייטרינג.
"שלושת השותפים בעסק: אורי, דוד ונעם, התייצבו לשירות המילואים ב-7 באוקטובר ללא שהיות".
מה היה האתגר הכי גדול עבורכם בתקופה הזו?
"היו כל כך הרבה אתגרים, שאני מתלבט מאיפה להתחיל. היה את האתגר הפיזי והמנטלי במילואים עצמם, חששות וחרדות שהתלוו לשירות כמו חברים שנפלו ונפצעו קשה בקרבות. והיה המעבר החד בחזרה לעסק שהיה סגור במשך כמה חודשים. במהלך החודשים הללו, התבטלו 22 אירועים שהיו אמורים להתקיים. בנוסף, לעסק יש המון הוצאות: שכירות, ארנונה, חשמל, הוצאות מזון, שיווק ועוד שאנו מתקשים להחזיר עד היום. ללא ספק תקופה מורכבת, עמוסה באתגרים גם מבחינה נפשית וגם מבחינה עסקית".
מבחינה עסקית, לא דיברו איתכם על פיצוי?
מבחינת שלושתנו, ההרגשה היא שחזרנו למצב הכלכלי שהיינו בו לפני שנתיים, לאחר הקורונה. לא קיבלנו שום פיצוי מהמדינה, למעט פיצוי מטעם צה"ל שמסייע למילואימניקים בגובה 36,000 ₪. מבחינתנו, מדובר בפיצוי שבקושי מכסה את השכירות והארנונה של חודש אחד, אז מיותר לציין שהוא לא מספיק.
"ללא ספק תקופה מורכבת, עמוסה באתגרים גם מבחינה נפשית וגם מבחינה עסקית".
אתם מרגישים שהעסק שלכם נפגע?
"ההתנעה בחזרה למשחק לוקחת זמן. אירועים סוגרים בדרך כלל לחודש קדימה, לא מהרגע להרגע. אז אם רק בחודש מרץ התחלנו לחזור לפעילות, רק עכשיו אנחנו מתחילים לקבל ולסגור אירועים חדשים.
בינתיים, שלושתנו סופגים יחד את הנזקים של חודשים נטולי עבודה וסחורות בשווי עשרות אלפי שקלים שנזרקו לפח במהלך תקופת המילואים".
היום אנחנו מעבירים את הזמן בין הזמנות של זוגות חדשים לתביעות מול הפיצויים, בגלל עניין בירוקרטי (מטופש, חשוב להדגיש) שעלינו לסדר. הפגיעה היא עד לרגע זה ממש, וכל עוד לא יכנסו הכנסות מספקות, העסק שלנו ממשיך לספוג הפסדים.
למרות האינטנסיביות של המילואים, חזרנו לעסק פול טיים ושלושתנו עובדים קשה מאוד כדי להחזיר את המצב לקדמותו. לא נשקר, עבר לנו בראש לא פעם הרעיון של לסגור את העסק, מלא פעמים שאלנו את עצמנו איך אנחנו ממשיכים מכאן. תודה לאל, בגלל שאנחנו יחד, אנחנו מצליחים לא לשקוע ולהתמודד למרות הכל.
לשלושה יש מסר חשוב לסיום:
נשמח להעניק לכם שירות איכותי לקראת היום המאושר. הלכנו למילואים כדי לשמור על עם ישראל, ועכשיו אנחנו זקוקים לכם. כל אירוע שאתם סוגרים איתנו מרים לנו במלוא מובן המילה ועוזר לנו לחזור לעצמנו.
אז אם אתם מתחתנים בקרוב, קפצו לדף של שיבולים ופרגנו להם באהבה.
"כל אירוע שאתם סוגרים איתנו מרים לנו במלוא מובן המילה ועוזר לנו לחזור לעצמנו".
כמה עולה חתונה ב-2024? חלק ב'