מרעיון שאפתני לביצוע מופלא: קונצרט בינלאומי למען החזרת החטופים בהפקת טליה ירום
טליה ירום היא קטגוריה בפני עצמה בעולם הפקת האירועים. היא דרימייקרית ברמה אחרת, קריאייטיבית במיוחד ויודעת ליצור ויז'ן בלתי אפשרי ולהפוך אותו למציאות, גם כנגד כל הסיכויים. בימים אלו, בחרה טליה להרים מהיסוד הפקה נדירה בהשתתפותם של 1000 נגנים וזמרים מכל רחבי הארץ, באמפיתיאטרון קיסריה, במטרה לזעוק לעולם את החזרת החטופים הביתה.
קונצרט מולדת HOMELAND CONCERT הופץ בשלל כלי התקשורת הארציים והבינלאומיים, ותוך כמה שעות מהפצתו כבר עורר הדים בארץ ובעולם כולו, והביא אלפי תגובות מרגשות כמעט בכל השפות שיש.ישבנו עם מפיקת האירועים המובילה (והגאונה!) בישראל כדי לשמוע ממנה על הרגשות, על הקשיים, ועל היצירה הבלתי אפשרית שחצתה את כל הגבולות הקיימים.
החלטתי שאני חייבת להכניס אור בוהק לתוך החושך
"הרעיון להפקת הקונצרט עלה מתוך הכאב העצום שחשתי עם פרוץ המלחמה" משתפת טליה. "ישבתי עם חברה טובה על קפה וסיגריה, ושיתפתי אותה שאני פשוט חייבת לעשות משהו! ליצור משהו שיזעק את הכאב שלנו לעולם להחזיר את החטופים הביתה. משהו שיפרוץ את כל הגבולות ויכניס אור בוהק לתוך כל החושך הזה".
"החזון שלי היה לתת לשפת המוזיקה לדבר, כי היא שפת גלובלית וטהורה בפני עצמה. לא ממקום של מחאה, לא פוליטית, ולא מדינית, אלא פשוט להפיק משהו שיחמם את כל הלבבות שקפאו". אז זה היה הצו 8 שלי, אלו היו המילואים הכי משמעותיים עבורי.
הוצאתי את עצמי למילואים של חודשיים
היה לי ברור שאני רוצה 1,000 מוזיקאים באמפי קיסריה, בנגינה ובשירה המונית, זועקים לשמיים. כי אלף זה מספר יפה לשאוף עליו, והאמפי הוא סמל לתרבות הישראלית.
החלטתי שאני קוראת לזה קונצרט מולדת, ומשם זה כבר היסטוריה!
פניתי לחברי הטוב והמוזיקאי הגאון ערן מיטלמן, וסיפרתי לו את מה שדמיינתי. 'אתה איתי או לא?' שאלתי בחיוך, ולמרות שהיה סקפטי שהדבר הזה יתרומם, הוא נרתם מיד. אחרי שעשינו "קדם אירוויזיון" משלנו, בחרנו לעשות עיבוד מחודש לשיר "הביתה" (מילים: אהוד מנור, לחן: יאיר קלינגר) ולשלב בו חלק מהלחן של המנון "התקווה". "קיבלתי את ברכתם של קלינגר ושל עופרה (אלמנתו של אהוד מנור ז"ל) אשר גם אישרה לי להחליף את המילה 'שנה' ב'שעה', כדי שהמיזם המוזיקלי שלנו יהיה רלוונטי".
טליה נכנסה למרתון של עשייה, וביחד עם מיטלמן שילבו גרסת רוק עם תזמורת קלאסית, לכדי קונצרט המוני שטרם נראה כמותו אי פעם בישראל.
זו היתה הפקה שאינה דומה לשום הפקה אחרת שאנו מכירים. לא היה פה לקוח. לא היה פה גוף מוסדי שעמד מאחוריו. ולא היה תקציב. הייתה פה טליה אחת. וזה הספיק.
מרתון של אתגרים והתמודדות עם עשרות חזיתות במקביל
להרים פרויקט בסדר גודל שכזה עם אפס תקציב, הוא משהו שאף אחד מתעשיית האירועים בישראל מעולם לא התמודד איתו. אבל טליה, כמו טליה, היתה נחושה, יצירתית ועקשנית גם יחד, וכמו שמיטלמן הגדיר אותה באחד מהראיונות המשותפים שלהם בטלוויזיה - "אף אחד לא יכול היה לומר לבולדוזרית הזו לא, כולם נסחפו אחריה".
"במקביל לבקשות אל מול רשות הטבע והגנים, הייתי צריכה לגייס את כל הספקים שלקחו פה חלק, לגייס את אלף המוזיקאים, ליצור את הקריאייטיב, לתכנן את הסקיצה, לתכנן את יום הצילום, לסגור את כל צוותי התוכן, צוותי ההפקה, הטכנאים, הבמאים, צוות הצילום והציוד, ותוך כדי לנסות בכל כוחי לגייס מימון לטובת הפרויקט".
מבין עשרות הספקים אליהם ירום פנתה בבקשת עזרה, רק חברת הייטק קטנה, לוקס שמה, אמרה לטליה כן, התרגשה ועמדה מאחוריה, ותקצבה כמה מהגורמים שלא היה ניתן לגייס ללא עלות.
כמו חברת הפקות שלמה בבן אדם אחד
"זו היתה תקופה מאוד אינטנסיבית ומאתגרת סביב השעון, עם עשרות פגישות מול מלא גורמים, סיורי ספקים, פגישות צוות הקריאייטיב, פגישות עם המשטרה, עם הרשות, בתקשורת תמידית עם כל הנרשמים, לצד אלפי שיחות טלפון, תיאומים, תכנונים, חלוקת תווים לפי קבוצות, תכנון השטח, אולפן הקלטות והיצירה של העיבוד המוזיקלי עצמו". משתפת טליה.
"כל אחד מאלה שהתגייסו למען ההפקה הזו, היה משמעותי בצורה בלתי רגילה, אי אפשר היה בלעדיו, בלי כל אחד ואחד מהם. כולם שמו את הכישרון העצום שלהם, ואת כל הידע, ואת הלב שלהם, ביצירת מה שהפך לקונצרט הבינלאומי הגדול ביותר שנערך אי פעם בישראל והצליח לגעת במיליוני לבבות בכל העולם. זה אך ורק בזכות כל אחד ואחד מהם. תקדישו חצי דקה בסוף הסרט כדי לקרוא את הרולר, ותבינו כמה אנשים מוכשרים ונדירים יצרו איתי את המופע הזה".
מלבד כמה ספקים מהעבר של טליה בתעשיית האירועים העסקיים ומופעי הבמה, הצטרפו אליה גם לא מעט מהספקים שעובדים איתה באופן שוטף בהפקות השטח של החתונות, גם סטודנטים מהקורסים של הפקת האירועים להם היא מרצה במכללת רמת גן, ואפילו אחד מהזוגות שהפיקה להם את החתונה לפני חצי שנה. "ברגע ששמעו על הפרויקט שלי הם מיד אמרו לי שהם באים להיות עוזרי הפקה. ובחיי שמיכל ועומר פרפרו שם הכי הרבה" היא מספרת בהערצה.
ואם לא מספיקים כל הקשיים הטכניים, האתגרים הלוגיסטיים, ההפקתיים, והמכשולים התקציביים - אז גם למזג האוויר היה פה תפקיד מכריע, וכך בוטל יום הצילום המקורי בעקבות הגשם, ברגע האחרון. "ואז, בבת אחת, נטשו אותנו 300 נגנים. כולנו היינו בטוחים שזהו. נגמר. אחרי כל מה שהצלחנו להשיג - אין לנו את זה".
אבל צוות הגרעין המופתי והמקצועי שעטף את טליה - לא נתן לה להתייאש, והם ערכו "גיוס חירום" נוסף של נגנים וזמרים, מעכשיו לעכשיו, כדי לגשר על הפער.
"היה לי ברור שמבחינה הפקתית הכל סגור, מתוקתק ומדויק כמו שכתוב בספר, לא היה לי ספק לרגע, אבל בניגוד לתחומי ההפקה - לא היתה לי כל אינדיקציה לכמה נגנים באמת יגיעו ולא יישארו מתחת לשמיכה לפנות בוקר של יום הצילום. אז למען האמת, רק כשאמרו לי באוזנייה שיש פקקי ענק בכניסה לחניית האמפי, הבנתי שזהו! זה באמת קורה!".
כל עם ישראל יחד, בזעקה אחת
בקונצרט השתתפו מאות נגנים ומאות זמרים מכל הארץ, מישובי העוטף ועד הצפון, מגיל עשר עד גיל שמונים, על כל כלי הנגינה האפשריים, וגם מוזיקאים מוכשרים בעלי מוגבלויות.
היה פה שילוב יוצא מן הכלל של רוקיסטים לצד נגני סימפוניות, שמעולם לא ניגנו יחד או עשו חזרות משותפות, ויצרו ביחד עם כמויות של כבוד הדדי, כאב, אחדות, גאווה ותקווה - את הזעקה הענקית להחזרת החטופים הביתה.
טליה משתפת בהתלהבות: "המוצארט רון קליין, שעשה את העיבוד לתזמורת, כתב 25 תפקידי נגינה שונים! 25 דפי תווים עבור כל סוגי כלי הנגינה שהיו איתנו. עשרות כלי נגינה, כשלכל אחד מהם היה תפקיד משלו! מעולם לא היה בישראל שילוב המוני שכזה של רוק, קלאסיקה ושירה".
"ואז, בבוקר יום הצילום, בחזרה הראשונה, כשהמנצח הרים את השרביט וכל הנגנים ניגנו בפעם הראשונה את מה שהם התאמנו עליו חודש שלם בבית - עלתה אל השמיים יצירה שמיימית וחודרת לבבות".
משפחות החטופים ריגשו אותנו פי כמה
"כאשר משפחות החטופים נכנסו לאמפי, השתרר שקט של כבוד עצום וכאב קורע לב, וכולם עמדו על הרגליים ומחאו להם כפיים במשך דקות ארוכות. כמה שאנחנו ריגשנו אותם - הם ריגשו אותנו פי כמה!"
חלקם אפילו נשארו עוד לצפות מחוץ לאמפי, אחרי שסיימו את הצילומים איתם, והמשיכו לשיר מאחור בעוצמה ולזעוק אל השמיים "הביתה".
עוד לפני שהקליפ יצא לאור, הרשת הוצפה בעשרות סרטונים שהופצו מהניידים של מאות המשתתפים, בשילוב אלפי תגובות של גאוות יחידה.
כשבוע לאחר יום הצילום, הסרט הרשמי פורסם בכל ערוצי הטלוויזיה וברשתות, ותוך 24 שעות כבר היו לו מיליוני צפיות, מאות אלפי שיתופים, ואפילו העלאות יוטיוב מארצות אחרות בתוספת כותרות תרגום בסינית, רוסית, ספרדית והולנדית.
מבין אלפי התגובות שנכתבו על הפוסטים ובערוצי היוטיוב ניתן להבין את מה שידענו מזמן: מדובר במפיקה עם יכולות על, שסוחפת אחריה בצניעות, בדרכי נועם, במקצועיות ובמסירות אין קץ.
מאיפה הכוח להרים הפקה כזו?
"מלכתחילה היתה לנגד עיניי רק מטרה אחת. המטרה שגדולה מכולנו יחד, והיא לזעוק אל העולם את החזרת החטופים הביתה. שום דבר אחר לא היה רלוונטי מבחינתי, ולכן גם לא ראיתי מולי את כל המכשולים שהיו בדרך".
"ולמרות שלא מעט אמרו לי שאני חייבת אומנים מוכרים כדי שההפקה תהפוך לבינלאומית, או שאם לא אשלב שיר באנגלית זה לא יעבוד, נשארתי נאמנה לקונספט המקורי שלי, וזה להקרין החוצה את כוח הזעקה של העם. עם כל הפוקוס עליו בלבד. קונצרט עממי במהותו, עם השפה העברית היפה שלנו, בהתנדבות מלאה של כל הגורמים המעורבים, ובביצוע ברמה בינלאומית. לא סתם בחרתי לקרוא לו קונצרט מולדת- ארצי מולדתי שלי. פרויקט נקי וטהור, וברור לי לגמרי שמכאן כל הכוח שלו, כל העוצמה המרגשת שלו".
מה המשותף בין הפקת הקונצרט להפקת חתונה?
כשאני מפיקה חתונה בטבע, אני יוצרת עבור הזוג מציאות חדשה, גם אם זה לכמה שעות. כל מציאות כזו היא מיוחדת, אישית, ומדויקת מאד לכל זוג שמגיע אליי. בהפקות של חתונות בטבע, יש אתגרים לא מעטים, הדורשים התמודדות, תכנונים נכונים ופתרונות מתאימים. בשביל זה אני פה.
אבל בינינו, זה אפילו די פשוט אם חושבים על זה, כשיש לך באמת מספיק ניסיון וידע. האומנות האמיתית במקצוע שלי, שיושמה ושולבה גם בקונצרט, היא לדעת לייצר את הרגש ואת החוויה האמיתית, וליצור את כל מה שירכיב את האווירה המושלמת עבור האירוע. וזה כבר משהו שחייב לבוא מהבטן.
צוות מתחתנים למען מתחתנים מודה על הזכות לסקר הפקה כל כך משמעותית ויוצאת דופן מכל מה שאי פעם נראה כאן בישראל, ובתפילה להחזרת כל החטופים הביתה, במהרה.
חיים ילין חיבק את טליה ואמר לה שהיא הצליחה להראות לכל העולם איזה עם יפה אנחנו, עופרה מנור התקשרה אליה בהתרגשות רק כדי לומר שהיא "עשתה היסטוריה", ובעיתונות נתנו לה בשער את הכותרת "המפיקה שריגשה את המדינה".
מצטרפים לכל מילה. את השראה!