בחזרה לתופת בבארי: הסיפור הבלתי נתפס של הזוג שניצל מהטבח והתחתן בשישי האחרון
נועה ויואב הם זוג גיבורים, לא פחות, שניצלו בנס מהטבח שהתרחש לפני שבועיים וחצי בקיבוץ בארי. בראיון מטלטל, משתפת אותנו נועה ברגעי האימה וחוסר הוודאות שליוו אותה משעות הבוקר ועד לחילוץ המרגש בשעה 16:30 בצהריים. בראיון היא משתפת בהחלטה הדרמטית: "למרות הכל, החלטנו לא
לדחות את החתונה", ובקונפליקטים שמלווים אותה מאז, ודורשים ממנה תעצומות נפש רבות: "יש בקיבוץ דיבורים על לעזוב, אנחנו חולמים לחזור לבארי". כתבה עם סוף טוב, וחשוב מכך, עם אמירה לאומית.
נועה ויואב, זוג סטודנטים המתגוררים בקיבוץ בארי, תכננו במשך השנה האחרונה את חתונתם בקיבוץ הפסטורלי והיפיפיה, אך ברגע אחד, כל התכנונים ירדו לטמיון.
כשחייגנו לנועה, כלה המתגוררת בקיבוץ בארי (במקור מאזור הצפון), כדי לשמוע על סיפור החתונה הבלתי נתפס שלה, ציפינו לשמוע קול שבור וכאוב. במקום זאת, גילינו אישה מהממת ושלווה, שציידה אותנו בים של אופטימיות.
סיפור החתונה הבלתי נתפס של נועה ויואב. צילום: יעל שלח
"בשעה 06:30 בבוקר התעוררנו, יואב ואני, לקול אזעקת צבע אדום. מאורע שגרתי אצלנו בקיבוץ ובקיבוצים הסמוכים, כך שהלב של שנינו היה שקט. ישבנו יחד בממ"ד, לוגמים בנחת את הקפה שלנו, ומחכים כמו תמיד, שהסאגה תסתיים. זמן קצר לאחר מכן, פסקו האזעקות, וגילינו דרך האפליקציה של הקיבוץ שמחבלים חדרו לבארי. בשלב זה עדיין היינו שאננים, ובכלל לא תפסנו את גודל האירוע. היינו בטוחים שהצבא אוטוטו יהיה כאן, וששניים שלושה מחבלים זה לא כזה 'ביג דיל'.
קיבוץ בארי.
פתאום ההתכתבויות הפכו להיות מלחיצות יותר.
אנשים כתבו: "הם אצלנו בבתים" "יש חטופים בחדר האוכל", "אני שומעת ירי, צרורות בלי הפסקה"...
פתאום יורים וחוטפים אנשים, שורפים בתים, גונבים ובוזזים... אני מסתכלת על יואב וחושבת לעצמי: זה אמיתי? מה הולך כאן? הוואטסאפים ממשיכים לזרום, ואנחנו מכווצים, מפוחדים ומתפללים שזה לא יגיע אלינו. בדיעבד התברר לנו שרבים מחברי הקיבוץ התחבאו במקומות מסתור במשך 10 שעות ויותר, תוך כדי שריקות יריות באוויר וחוסר ודאות מטורף. ברגע מסוים, יואב בן הזוג שלי, ששירת בתותחנים, וידע לזהות בדיוק מה המרחק של היריות מאיתנו, הבין שהיריות מתקרבות אלינו.
הם במרחק של 100 מטר מאיתנו!
יואב לחש לי: "הם מתקרבים. הנה הם במרחק של 400 מטר, 200 מטר, ועכשיו 100 מטר..."
בשלב זה התחלנו לפחד באמת, כי המחבלים היו מאוד קרובים לבית שלנו. קיבלנו דיווח שחלק גדול מהתושבים מנותקים מחשמל ומים, ותוך כדי כל מי שנשאר בחיים, מנסה להרגיע את החרדה ולחזק בקבוצת הוואטסאפ ש"עוד מעט הצבא יבוא". וכך עוברת לה שעה, עוברות שעתיים, ולהפתענו הסיוע פשוט לא מגיע. בנקודה הזו הרגשתי שאין לי אוויר. הייתי חייבת לפתוח מעט את החלון כדי לנשום. פתחתי סדק קטנטן, נשמתי אוויר מלוא הריאות, הרגשתי טוב יותר, ובנס גדול אף אחד לא ניסה לחדור אל הבית.
בסביבות 16:30 שמעתי שיחה של שני אנשים, בעברית, ממש קרוב לדלת. פתחתי בזהירות, וראיתי את המלאכים שהגיעו לחלץ אותנו, החיילים שלנו. החיילים ליוו אותנו לשער הקיבוץ, שם התחוור לנו מצד אחד גודל האסון בקיבוץ האהוב שלנו, ומן הצד שני גודל נס ההצלה שלנו. המחבלים היו ממש לידינו, אבל לא נכנסו ולא פרצו את דלת הממ"ד, אלא... פשוט דלגו מעלינו. אין לי הסבר הגיוני לאיך זה קרה. הבית נשאר שלם, שום דבר לא נשבר או נגנב.
"המלאכים שהגיעו לחלץ אותנו, החיילים שלנו". צילום: גדי קבלו
החתונה שלנו הייתה צפויה להתקיים כשבועיים לאחר אותה שבת שחורה. הויז'ן שהיה לשנינו בראש היה
חתונת טבע, עם התפאורה הנפלאה של הקיבוץ, חדר האוכל, הבריכה, השבילים, השדות והכלניות. חוויות וזכרונות של תושבי קיבוץ רבים, שהיום נראים כמו חלום רחוק. התבקשנו להתפנות לקיבוץ עין גדי, יחד עם רבים מבני הקיבוץ. כאן השלב בו שנינו נשברנו, לא ראינו תקווה. הבנו שהחתונה לא תוכל להתקיים במועד, וזה היה שבר על שבר. לא מספיק כל מה שעברנו, עכשיו גם זה!
ואז פנתה אליי רינה היקרה, שאחראית על ארגון הכנסים והאירועים בקיבוץ. היא שוחחה איתי, סיפרתי לה שהיינו אמורים להתחתן בבארי, ושהאירוע הקשה שיבש הכל.
"אז מה הבעיה?" היא אמרה "תתחתנו פה"!
למרות כל המחשבות המחלישות והמדכאות, השתכנענו לא לדחות את החתונה. חשוב שכל הסביבה תמכה בנו וחיזקה אותנו לקראת המהלך, ועל כך אנחנו מודים כל כך.
מהרגע שהחלטנו לקיים את החתונה, קיבלנו מלא כוח
האמת היא שמהרגע שהחלטנו לקיים את החתונה בעין גדי, קיבלנו מלא כוח. אם עד עכשיו היינו עסוקים באבל ובאובדן, התעורר בנו זיק של אופטימיות. היה לשנינו משהו משמח לצפות לו.
ראיתי את השינוי אצל יואב, שהיה שבור ומרוסק כבן ותושב הקיבוץ מזה שנים רבות. מהרגע שהתחלנו לתכנן את החתונה, הוא שוב חייך. עמוק בתוכי הרגשתי שאם נרים ידיים ונדחה את החתונה, זו מעין הודעה בתבוסה. לא רצינו בשום פנים ואופן להיות במקום הזה, למרות כל הקושי.
התעורר בנו זיק של אופטימיות. היה לשנינו משהו משמח לצפות לו. צילום: יעל שלח
"הוא שוב חייך". צילום: יעל שלח
איך הגיבו הספקים לחתונה במקום החדש?
הייתי משוכנעת שהספקים המקוריים שקבענו איתם לא יוכלו להגיע עד לעין גדי, אבל ציפתה לי הפתעה ענקית. כל הספקים בחרו לתת לנו שירות באהבה, וחלקם אפילו לא הסכימו לקבל מאיתנו תשלום.
החתונה הפרטית הפכה לאירוע לאומי
החתונה התקיימה ביום שישי האחרון, בספא של מלון עין גדי, ואני לא יכולה לתאר לכם במילים כמה שמחה היא היתה. בחופה נשא דברים ראש קהילת עין גדי שמלווה אותנו ואת תושבי הקיבוץ אחרי האירוע, ההורים שלי, אחותי וכמה חברים טובים מהקיבוץ. כולם חיזקו, שמחו ופשוט היו שם איתנו בלי שום צל של שיפוטיות. אפילו חברים שלא יכלו לרקוד בעקבות כל מה שקרה, התרגשו בשבילנו. ההרגשה הייתה שהאירוע תפס הרבה מעבר לחיבור של שנינו, אלא הפך לאירוע צמיחה ותקומה של קהילת הקיבוץ. של בניה מחדש של בארי היפה.
"אני לא יכולה לתאר לכם במילים כמה שמחה היא היתה". צילום: יעל שלח
האירוע תפס הרבה מעבר לחיבור של שנינו, אלא הפך לאירוע צמיחה ותקומה של קהילת הקיבוץ. צילום: יעל שלח
מתוך הדברים שנשא ראש קהילת עין גדי
"אורחים יקרים, משפחה אהובה.
החתונה הייתה אמורה להתקיים היום בבארי, במציאות אחרת, שלא תחזור עוד לעולם.
אנחנו, כולנו, חיים היום במציאות שבה יש שבר גדול, לצד בניית קשרים חזקים בינינו. הרגשת חוסר אונים ביחד עם כוחות עצומים, של כל העם. של כולנו.
מה שקרה בבארי נוכח תמידית, בכל רגע, ואז יש רגעים של כח חיים מתפרץ.
הם הכאיבו לנו מאוד, אבל אנחנו כאן. לצד הלוויות יש גם צמיחה. יש גם חיים.
נועה, יואב- נתתם לכולנו, את ההזדמנות והזכות לשמוח.
ביחד עם הבכי, שמגיע מכל הלב, אנחנו שמחים מכל הלב.
האהבה מרפאת.
החתונה הזאת מרפאת.
המקום הזה מרפא.
תודה על ההחלטה האמיצה שלכם,
לתת, ולקבל, אהבה.
שיהיה במזל טוב".
איזה מסר חשוב לך להעביר לזוגות של חרבות ברזל?
"הכל השתנה כאן בישראל בבת אחת, וברור שזה מפחיד ומטלטל.
אבל, לא משנה כמה המצב בישראל קשה, אל תוותרו על השמחה שלכם. זו אולי נשמעת קלישאה, אבל השמחה זו המהות שלנו כאומה יהודית. גם בזמנים הקשים, השמחה היא זו שתעשה לכם טוב ותיתן לכם כוח להמשיך".
למרות כל מה שקרה, ולמרות שיש דיבורים על קושי להמשיך לחיות ביישובי העוטף, השניים רואים את העתיד המשותף שלהם, דווקא שם.
מה נותר לנו להוסיף על המילים הכל כך מרגשות האלה? זכינו להיות חלק מעם מיוחד, ואנחנו מאחלים לזוג היקר, נועה ויואב, רק שמחה ואושר מכאן והלאה.
"אל תוותרו על השמחה שלכם". צילום: יעל שלח
כאן המקום לפרגן לספקים הנפלאים שצעדו איתנו לאורך כל שלבי החתונה:
הפקת האירוע ואוטו יין: דנה ואלירן חפץ
קייטרינג: אמיר גלטר, גלטר בוטיק
עיצוב האירוע: עדן תורג'מן
הגברה: גיא נבון
איפור ועיצוב שיער: קרן בוהדנה
שמלת כלה: ציונה מקיבוץ הגושרים
פרחים לאירוע: תרומת פרחי חמדה
נרות לחתונה: תרומת
Candle club נרות לקישוט, וחלוקת נרות לזכר הנרצחים