מפיקי האירועים מלווים את הזוגות בכל רגעי החתונה עוד לפני שהיא מתחילה, אבל כמו שאתם מכירים את חוקי מרפי - דווקא ביום החתונה יצוצו להם הכי הרבה פאדיחות ובלת"מים.
מפיקת האירועים אופיר משאלי מספרת לנו שני סיפורים מני רבים שבהם היא יצאה הוונדר-וומן של הכלה והצילה את המצב.
בחתונת שישי בצהריים, שגם ככה נערכת מוקדם יותר מהרגיל, הדוגיסיטר החליטה להבריז: "חתונת שישי צהריים, והרבה מהקונספט של החתונה היה סביב הכלבה המשותפת שלהם. הם הכינו מתנות לאורחים עם התמונה שלה, מניפות ממותגות שלה ואפילו עשו איתה צילומי זוגיות. לכלה היה חשוב שהכלבה תהיה חלק מהאורחים ותסתובב בקבלת הפנים, אבל היא פחדה שהיא תצטרך להתעסק בה ולשמור עליה בזמן החתונה. הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לדאוג לדוגיסיטר, שגם יסתובב איתה בזמן קבלת הפנים וגם יחזיר אותה לפני החופה הביתה. השעה היתה 9:00 בבוקר כשקבלת הפנים מתחילה ב-11:00, ופתאום אני מקבלת הודעה מהדוגיסיטר: 'אני לא אגיע היום, סליחה'. התקשרתי מיד לבן הזוג שלי ואמרתי לו שתכננתי לו יום כיף ודייט בהפתעה, וגייסתי אותו להיות הדוגיסיטר בחתונה. ידעתי לתדרך אותו ולתת לו את כל הפרטים - אצל מי האוכל של הכלבה, אצל מי נמצאים המפתחות לבית, מה הכתובת של הזוג ואיך לשחק איתה. בן הזוג שלי הגיע עם הכלבה שהשתתפה בחתונה, הייתה ממש כמו אורחת והכלה לא היתה מעורבת בכלל בבלת"מ".
"הכלבה שהשתתפה בחתונה".
היום, כשבכל טלפון נייד נמצאת גם מצלמה איכותית, הכלות מקבלות תמונות לא רק מהצלמים אלא גם מהאנשים שמלווים אותן לאורך היום. אבל מה קורה כשהתמונה האהובה על הכלה צולמה בטלפון של המפיקה? מסתבר שגם זה קורה: "הזוגות שלי יודעים שאני מצלמת אותם לאורך היום, שתהיה להם עוד זווית מאחורי הקלעים, ובסוף האירוע הכל עולה לתיקייה משותפת. היה לי אירוע יפהפה עם זוג מהמם, והם הגיעו באיחור לצילומי המשפחות - אחרי שהאורחים התחילו להגיע. הזוג כל כך השקיע בעיצוב החופה שהחלטנו לקיים את צילומי המשפחות לידה למרות שהאורחים כבר הגיעו, ולמרות שהכלה לא רצתה לצאת עם השמלה לפני החופה. הם תקתקו את הצילומים והכל היה טוב. כחודש אחרי החתונה הכלה התקשרה אליי להודות לי ודיברנו קצת, ופתאום היא סיפרה לי שהם שכחו להצטלם לבד ליד החופה - רק הזוג. אני היחידה שעשתה להם תמונה לבד ליד החופה! מפה לשם, היא סיפרה לי שאני צילמתי את התמונה שהיא הכי אוהבת מכל החתונה, ואמרה שמזל שהייתי שם לתעד את הכל במקביל".
"מזל שהייתי שם לתעד את הכל במקביל".
יש סיפורים ויש סיפורים, אבל זוג כלות שנכנסו לחופה עם שיר שלא קיים - זה כבר סיפור מסוג אחר לגמרי. דיג'יי בנג'י מחברת
קלמנטין דיג'ייז מספר לנו איך נכנס לאולפן ההקלטות והתחיל לשחק עם המוזיקה, עד שיצאה הגרסה הסופית לשיר שלא קיים: "היה לי זוג של שתי נשים שהתחתנו, ושתיהן רצו מאוד להיכנס לחופה עם שיר מסוים שיש בו פניה מאישה לאישה. הבעיה היתה שלא מצאנו שום גרסה קיימת שיכלה להתאים לכניסה שלהן. הן נורא התבאסו כי הן רצו את השיר הזה מאוד לכניסה, אבל הגרסה הקיימת לא התאימה מבחינת המנגינה - היא היתה בגרסה מאוד מלנכולית, שקטה ורגועה. בגלל שהן שיתפו אותי בחלום הזה, הרשיתי לעצמי להשתעשע עם הרעיון והעברתי את הגרסה הקיימת תהליך מפורט מאוד באולפן שלי, ובסוף הוצאתי להן גרסה מיוחדת שלא היתה קיימת. בסוף זה יצא שיר שנגעתי בו מבחינה הפקתית ואישית במיוחד בשבילן, ולי אישית היה ברור שאני הולך על זה. היה לנו קליק מהשניה הראשונה שהן נכנסו למשרד, ועשיתי את זה הכי באהבה".
יש לא מעט כלות שיעשו הכל בשביל לקבל את השמלה המושלמת, והכלה הבאה מוכיחה את זה בגדול.
מעצבת שמלות הכלה ערבה פולק מספרת על הכלה שהגיעה לארץ כל הדרך ממונטה קרלו כדי לקבל את שמלת החלומות שלה: "לפני כשנה פנתה אליי כלה ממונטה קרלו. היא אמרה לי שהיא מאוהבת בסגנון של השמלות ובמיוחד בדגם אחד ספיציפי, ושיתפה שהיא לא מצליחה לדמיין את עצמה מתחתנת בשום שמלה אחרת. כשבועיים אחרי השיחה איתה היא יצרה איתי שוב קשר והודיעה שהיא מגיעה לארץ במיוחד בשביל השמלה. לפגישה היא הגיעה עם אמא שלה ואחותה, והיה פשוט מהמם. הכלה הייתה יפהפיה, התאהבה בישראל ועד היום אנחנו בקשר".
אין כמו סגירות מעגל רומנטיות, וביום החתונה הן מקבלות משמעות אפילו גדולה יותר!
הצלם טוני בנישו מספר על הכלה שכל חלומה היה להצטלם בשמלת הכלה שלה במקום שבו הכירה את בן זוגה: "אחד מהזוגות הראשונים שצילמתי היה זוג שהכיר בבית קפה מסוים. כשסגרנו הכלה סיפרה לי שיש לה חלום להצטלם בבית הקפה הזה, ולייצר מזכרת לכל החיים. ביום החתונה הגענו לבית הקפה וצילמנו בו כמה תמונות, ועד היום כיף להם להיזכר ברגעים האלו - מהדייט הראשון בבית הקפה ועד הנקודה שאליה הוא הוביל - החתונה".
"מהדייט הראשון ועד החתונה".
בלת"מים עם שמלת הכלה עלולים להפוך לאסון, אבל לא כשיש ספקית יצירתית בשטח.
המאפרת ומעצבת השיער מריה ליסר מספרת על הכלה שרצתה להחליף שמלה אבל לא ממש הצליחה: "היתה לי כלה שעשיתי לה ליווי לאולם. כשהגיע הרגע להחליף את שמלת הכלה הראשונה לשמלה השניה, הכלה לא הצליחה להוריד את השמלה! עמדנו שם וניסינו ביחד לפתוח את הריצ'רץ' ושום דבר לא עזר. אני ואבא של הכלה ווידאנו איתה שהיא בטוחה ב-100% שהיא רוצה להחליף את השמלה, והחלטנו לקרוע את השמלה ולחלץ את הכלה ממנה. לשמחתנו זה עבר בשלום".
ויש גם כלות שהופכות לחברות: "היתה לי כלה מהממת שאחרי החתונה הפכנו לחברות ממש טובות. בהמשך הדרך נכנסנו להיריון ביחד גם עם הילד הראשון וגם עם השני, הכל בסנכרון מטורף".
"היתה לי כלה מהממת שאחרי החתונה הפכנו לחברות ממש טובות".
"עכשיו הגיע הזמן לכתוב את הסיפור שלכן".